ע"א 6630/97 שלי דיינה אופיר נ. ששונה יחזקאל

1.ביום 9.4.90 נפגעה המערערת שלי דיינה אופיר, ילידת 1990, בתאונת דרכים. כתוצאה מתאונה זו נותרה לה נכות צמיתה של 50%. ביום 10.12.98 ניתן בערעור זה פסק דין, בו אושר הסכם פשרה אליו הגיעו בעלי הדין. בין יתר סעיפי ההסכם, הוסכם גם (בסעיף 2 שלו), כדלקמן:

"2.

א.

בנוסף, מסכימים הצדדים כי מסכום הפיצויים הכולל שנפסק לפני הניכוי, יעוכב על ידי המשיבה סך של 200,000 ש"ח, וזאת עד למיצוי זכויות התובעת במוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה לנכות כללית.

ב.

המערערת מתחייבת לפעול למיצוי זכויותיה במוסד לביטוח לאומי מיד בסמוך להגיעה לגיל 18, ולהודיע על כך לבא כוח המשיבה במקביל לכל הליך שיינקט על ידה.

ג.

מוסכם, כי אם סכום התגמולים לו תהיה המערערת זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי יפחת מסכום של 200,000 ש"ח, כי אז תשלם המשיבה את סכום ההפרש בין הסכום המעוכב ובין סכום התגמולים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק דין זה.

אם סכום התגמולים יעלה על סך של 200,000 ש"ח, לא תהיה המערערת חייבת בהשבת ההפרש".

2.ביום 2.9.03 הוגשה על ידי המשיבות אררט חברה לביטוח בע"מ ושושנה יחזקאל, "בקשה להבהרת החלטה". על פי האמור בבקשה, בשלב זה הוחלט על ידי המוסד לביטוח לאומי ( להלן: המוסד ) שלא לשלם למערערת גימלאות על פי הפרק הדן בנכות כללית. אך לפי האמור בבקשה, הוחלט כך, בשל היותה של המערערת חיילת שאז לא היה ניתן לקבוע שהיא אבדה מכושר השתכרותה. עם זאת, ברור בעליל מתוך התיק במוסד, שבתום תקופת השירות הצבאי תהיה המשיבה זכאית לפנות מחדש למוסד בתביעה לגימלאות על פי הפרק הנ"ל, ואף קיימת חוות דעת של רופא המוסד שהמערערת איבדה כליל את כושר השתכרותה בשוק החופשי. לטענת המשיבים, במצב דברים זה טרם מוצתה תביעת המערערת מן המוסד.

3.לגוף העניין, ניתן להבין את עמדת המשיבים. בסעיף 2(א) של הסכם הפשרה נקבע שהסכום 200,000 ש"ח יעוכב עד למיצוי זכויות התובעת במוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה לנכות כללית . אם אמנם בשל כך שהיא חיילת לא מגיעה לה גימלאות, אך כושר זה נפגע אצלה בעבודה בשוק החופשי - אזי היא עשויה לקבל גימלאות לאחר שחרורה מהצבא. בנסיבות כאלה, לא ניתן, לכאורה, לומר שהמערערת מיצתה את זכויותיה על פי הפרק הדן בנכות כללית.

אלא שנושא זה של פירוש או הבהרה לאמור בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין אינו נתון לסמכותנו. הדרך לפניה להבהרת פסק דין על ידי בית משפט שנתן פסק דין היא של בקשת הבהרה על ידי ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אם אמנם תתבקש הבהרה כזו.

מטעם זה, נדחית בקשת ההבהרה.

4.נציין, שקודם החלטה זו נעשה ניסיון על ידי אחד מחברי ההרכב להביא את הצדדים לידי הבנה ברוח המוסכם ביניהם בהסכם הפשרה. למרבה הצער, לא עלה הניסיון יפה.