ע"א 665/20 ש. כהן הנדסה בע"מ נ. עירית אשדוד

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ע' כהן ) מיום 19.1.2020 בת"א 58690-01-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. החלטה זו ניתנה בבקשה רביעית במספר שהגישה המערערת לפסילת המותב בהליך.

1.

ההליך נושא הערעור דנן עניינו תביעה כספית שהגישה המערערת נגד המשיבה בשנת 2017 בגין כספים המגיעים לה, לטענתה, בשל עבודות בנייה שביצעה עבור המשיבה. בתיק התקיימו מספר ישיבות הוכחות, ובישיבה האחרונה שהתקיימה ביום 21.11.2019 חקרו באי כוח הצדדים מומחה שמונה מטעם בית המשפט. כעולה מפרוטוקול הדיון, מהלך החקירה נקטע כאשר נציג מטעם המערערת אשר נכח בדיון

הטיח במותב כי הבחין בכך ששופט אחר, שדן בהליך נפרד הנוגע למערערת, יוצא מלשכתו של המותב בסמוך לתחילת הדיון. בהמשך הוסיף נציג המערערת "אני יודע כבר את פסק הדין מראש". בית המשפט שלל את הטענה לפיה נפגש עם השופט הנ"ל בתקופה האחרונה או שוחח עמו על ההליך וציין כי "למיטב הבנתי השופט [...] עבר באולם בזמן שלא ישבתי בו, וזאת בשל תקלה בדלת הראשית [...]". לאחר מכן נמשכה חקירת המומחה כסדרה ועם תום ישיבת ההוכחות קצב בית המשפט מועדים להגשת סיכומים בכתב וקבע כי פסק הדין יישלח לצדדים בדואר.

2.

כשבוע לאחר מכן הגישה המערערת בקשה שהוכתרה "בקשה למתן החלטה, ולקיום דיון דחוף בפני המומחה מטעם בית המשפט" בה טענה כי המשיבה העלימה ראיות מהמומחה והגישה תצהיר שקרי וכן הלינה על אופן ניהול חקירתו של המומחה. בית המשפט דחה את הבקשה ביום 10.12.2019 וקבע, בין היתר, כי "אין מקום לחזור ולנהל את ההליך בפני המומחה". עוד הוסיף בית המשפט כי "אין מקום לקבוע עתה ממצאים שמקומם בפסק הדין" (להלן: ההחלטה מיום 10.12.2019 ).

3.

בהמשך לכך, נעתר בית המשפט בימים 29.12.2019 ו-5.1.2020 לשתי בקשות עוקבות של המשיבה להארכת מועד להגשת הסיכומים מטעמה (להלן: הבקשה הראשונה ו הבקשה השנייה ). בד בבד, דחה המותב בקשה שהגישה המערערת למתן פסק דין נגד המשיבה בהיעדר סיכומים, בציינו כי בא כוח המערערת נתן את הסכמתו לבקשה השנייה שהגישה המשיבה להארכת מועד. בהמשך לכך, הגישה המערערת בקשה נוספת למתן פסק דין נגד המשיבה , ובקשה זו נדחתה אף היא.

4.

על רקע זה הגישה המערערת – שבשלב זה לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין – בקשה לפסילת המותב מלהמשיך ולדון בהליך בטענה כי בית המשפט "פועל ופעל [...] במשוא פנים חמור, ושלא כדין, ואף במרמה גם בשלב עדותו של המומחה מטעמו וגם בשלב הסיכומים". בפרט הלינה המערערת על הארכת המועד שניתנה למשיבה להגשת סיכומיה, וטענה כי התשתית העובדתית שעליה התבססו ההחלטות בעניין זה אינה נכונה. עוד העלתה המערערת שורה ארוכה של טענות הנוגעות להחלטות שקיבל המותב בנוגע למינויו של המומחה ולאופן הניהול של חקירתו. כמו כן, נטען כי המותב איים על באי-כוחה במסגרת הדיונים שהתקיימו בפניו וכי ערך שיחות עם שופטים שדנו בענייניה בעבר ואשר מעוניינים לשיטתה להשפיע על תוצאת ההליך הנוכחי.

5.

בית המשפט דחה, כאמור, את הבקשה בציינו כי היא נסמכת בעיקרה על

ההחלטות שקיבל בעניין מועד הגשת הסיכומים על ידי המשיבה. בית המשפט סקר את הרקע למתן ההחלטות הנ"ל וציין כי בהכריעו בבקשה השנייה להארכת מועד שהגישה המשיבה הוא הסתמך על הסכמת בא כוח המערערת – אשר צוינה בפירוש על גבי הבקשה – והוסיף כי ככל שהסכמה כאמור לא ניתנה היה על המערערת לצרף את אישורו של בא כוחה לכך. מכל מקום, הוטעם כי לא נגרם למערערת נזק כלשהו מכך שניתנה ארכה למשיבה. לצד זאת, בית המשפט הבהיר כי לא נפגש עם שופטים שדנו בענייניה של המערערת בעבר וכי שופטים אלה לא ניסו להשפיע עליו באופן כלשהו. עוד ציין המותב כי אין ממש בטענות בדבר איומים מצדו כלפי באי-כוח המערערת.

לבסוף, הודגש כי ההכרעה בהליך תינתן על פי מכלול הראיות שהוצגו, וכי אין חשש כלשהו למשוא פנים בניהול המשפט. לנוכח הלשון הבוטה שבה נוסחה הבקשה, חייב בית המשפט את המערערת בהוצאות בסך של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.

6.

מכאן הערעור דנן שבו שבה המערערת, שאינה מיוצגת גם בשלב זה, על טענותיה בבית המשפט קמא ומוסיפה שלאורך ניהול ההליך נמנע המותב מלתת מענה לטענותיה וכך עשה, בין היתר, בהחלטתו מיום 10.12.2019. כמו כן, המערערת מעלה טענות שונות הנוגעות לשופטים שדנו בענייניה בעבר בהליכים משפטיים אחרים שהייתה צד להם. לבסוף, המערערת טוענת כי ההוצאות שהושתו עליה במסגרת ההחלטה בבקשת הפסלות מלמדות על "נקמנות ושנאת בית משפט קמא למערערת".

7.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי ביום 23.2.2020 ניתן פסק דין בתביעה, אשר הכריע במחלוקת בין הצדדים. פסק הדין ניתן אמנם לאחר הגשת הערעור דנן אך משהמערערת לא הגישה בקשה להפסקת ההליך בבית משפט קמא עד להכרעה בערעור, לא הייתה מניעה לכך, ומשעה שניתן פסק הדין הערעור מתייתר. זאת משום שהליכי פסלות צופים, ככלל, פני עתיד ומיועדים לבחון האם יוכל השופט להמשיך לשבת בדין או שמא יש להעביר את הדיון בהליך המתנהל בפניו למותב אחר (ע"א 4639/19 פלונית נ' פלונית , פסקה 3 (7.8.2019)). על כן, משניתן פסק-הדין והשופט סיים את מלאכתו בהליך, ממילא מתייתרת ההכרעה בערעור הפסלות.

8.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לגופם של דברים טענותיה של המערערת הן בעיקרן טענות "ערעוריות" מובהקות המופנות כנגד החלטות דיוניות, שחלקן ניתנו לפני זמן רב, וכנגד האופן שבו ניהל המותב את ההליך. כפי שציין בית המשפט בהחלטתו, החלטות מסוג זה אינן מקימות עילת פסלות (ע"א 3041/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (18.6.2019)) ועיון בהחלטות שעליהן מלינה המערערת, מעלה אף הוא כי הן אינן מקימות חשש כלשהו למשוא פנים מצד המותב. זאת ועוד – השיהוי בהגשת בקשת הפסלות ביחס ל חלק מן ההחלטות תומך כשלעצמו בדחיית הערעור. לבסוף, אציין כי הסגנון הבוטה והמשתלח שבו נוסחו בקשת הפסלות והערעור אינו לכבודה של המערערת ואין להסכין עימו. בנסיבות אלה, בצדק חויבה המערערת בהוצאות לאוצר המדינה. יתרה מכך, סוגיית ההוצאות נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה קמא וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה (ע"א 4828/16 ברבי נ' אלפא ביתא עוגנים בע"מ , פסקה 8 (3.7.2016)).

אשר על כן, הערעור נדחה. הודעת המערערת מיום 24.2.2020 הובאה לעיוני אך לא מצאתי כי יש בה כדי לשנות מן המסקנה שאליה הגעתי.

אין צו להוצאות בערעור.