ע"א 668/19 עיריית פתח תקווה נ. עו"ד יצחק יונגר ( מנהל מיוחד)

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 22.1.2019 (פר"ק 53190-07-18, השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ), עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת.

רקע והליכים קודמים

2.

מקורו של ההליך דנן בהתחייבות להעברת תמיכה בסך של 750,000 שקלים שנתנה המבקשת, עיריית פתח תקווה (להלן: העירייה ), לקבוצת הכדורגל הפועל פתח-תקווה (להלן: הקבוצה ), המצויה בהליך פירוק. ההתחייבות ניתנה בהחלטה של ועדת התמיכות העירונית מיום 29.7.2018, וזאת לאחר שהובהר לגורמי העירייה כי בלעדיה לא ניתן יהיה לאשר את תקציב הקבוצה מול הרשות לבקרת תקציבים של ההתאחדות לכדורגל בישראל, וכי הדבר עשוי להוביל לירידת הקבוצה לליגה א'. בהחלטתה ציינה ועדת התמיכות של העירייה כי "התמיכה תועבר אך ורק לפעילות הספורטיבית של הקבוצה ולא לתשלום חובות עבר לספקים ובכפוף לכך שהקבוצה תישאר בליגה הלאומית".

3.

בהמשך, הודיעה העירייה כי היא מקזזת מסכום התמיכה חובות בסך של 225,000 שקלים שהקבוצה חבה לה בגין שימוש במתקני העירייה. יתרת הסכום הועברה למשיב 1, המנהל המיוחד לנכסי הקבוצה (להלן: המנהל המיוחד ).

4.

בעקבות זאת, פנה המנהל המיוחד לעירייה בניסיון למנוע את קיזוז החוב האמור, ולאחר שנענה בשלילה הגיש לבית המשפט המחוזי שדן בהליך הפירוק של הקבוצה בקשה למתן הוראות, ובה עתר לכך שבית המשפט יורה לעירייה להעביר לקופת הפירוק את הסכום שקוזז.

5.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המנהל המיוחד. בית המשפט המחוזי קבע כי בהחלטתה של ועדת התמיכות נקבע במפורש כי התמיכה ניתנת לפעילות ספורטיבית, ולא לתשלום חובות עבר. בהקשר זה הוסיף בית המשפט המחוזי וקבע כי אין לראות בעירייה, בגדר "ספק" כפי שטענה (שכן בהחלטה צוין כאמור כי התמיכה לא תשמש ל"תשלום חובות עבר לספקים"). ראשית, צוין כי מאחר שהעירייה ניסחה את ההחלטה בדבר התמיכה בקבוצה, יש לפרש את הכתוב בו נגדה. שנית, נקבע כי חובה של הקבוצה לעירייה מבוסס על שירותים שהעניקה העירייה לקבוצה, ועל כן אין מקום להבחין בינה לבין ספקים אחרים שנתנו לקבוצה שירותים אחרים. שלישית, נקבע כי לו רצתה העירייה להעמיד לרשות הקבוצה תקציב מצומצם יותר, היה עליה לציין זאת במפורש, על מנת שהקבוצה תוכל לכלכל צעדיה בהתאם. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי, כי ההתחייבות שניתנה על ידי העירייה גררה הסתמכות של צדדים שלישיים, וכי העירייה נהגה בחוסר תום לב בהתנהלותה כלפי הקבוצה (מאחר שהייתה מודעת לכך שהמנהל המיוחד מסתמך על התמיכה בבניית תקציב הקבוצה, כמו גם להשלכות של אישור תקציב הקבוצה על הישארותה בליגה הלאומית). לבסוף, בית המשפט המחוזי ציין כי מדובר בקבוצת כדורגל עירונית, אשר לעירייה אינטרס מובהק לאשר את התמיכה בה על מנת לאפשר את המשך פעילותה לטובת אוהדיה – שרבים מהם מתגוררים בעיר פתח תקווה. בסיכומו של דבר הורה בית המשפט המחוזי כי העירייה תעביר את יתרת כספי התמיכה לקבוצה בתוך 7 ימים מיום מתן פסק דינו.

הבקשה לעיכוב ביצוע

6.

העירייה הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו הבקשה דנן לעיכוב העברתה של יתרת התשלום לקבוצה עד להכרעה בערעור. בעיקרו של דבר, העירייה טוענת בערעורה כי קיזוז חובות הקבוצה מכספי התמיכה נעשה כדין בהתאם לכללים שעניינם קיזוז במסגרת הליכי פשיטת רגל ופירוק, כי העירייה אינה יכולה להיחשב ל"ספק" ועל כן אין מקום לפרש את ההחלטה בדבר מתן התמיכה כשוללת את קיזוז החוב, וכי ודאי שלא היה בכוונת העירייה לשלול מעצמה זכות זו בעת שניסחה את ההחלטה. עוד נטען, כי העירייה פעלה בתום לב ואף מעל מעבר לחובתה כאשר אישרה את בקשת התמיכה של הקבוצה שהוגשה באיחור, וכי היא חייבת לשמור על הקופה הציבורית ובכלל זה לעמוד על גביית חובות.

7.

על רקע זה, טוענת העירייה כי סיכויי הערעור שהגישה הם גבוהים. בנוסף, מבחינת מאזן הנוחות, טוענת העירייה כי עלול להיגרם לה נזק ממשי עקב דחיית הבקשה, שכן קיים חשש שאם יועבר הכסף לקבוצה לא ניתן יהיה להשיבו לקופת העירייה.

8.

לחלופין, מבקשת העירייה כי היא תפקיד את יתרת התשלום בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור, ולחילופי חילופין, כי המנהל המיוחד יחזיק בו ולא יעשה בו כל שימוש עד להכרעה בערעור.

9.

ביום 27.1.2019 הוריתי על הגשת תשובות לבקשה, וכן הוריתי על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה אחרת.

10.

המנהל המיוחד טען בתשובתו כי דין הבקשה להידחות. המנהל המיוחד הדגיש את הנזק שצפוי להיגרם לקבוצה אם יינתן צו עיכוב ביצוע. בהקשר זה נטען כי קיים חשש ממשי שאם לא יועברו הכספים לא יוכל המנהל המיוחד לשלם את שכר השחקנים והעובדים בקבוצה בגין חודש ינואר 2019, מה שעשוי לגרור גם סנקציות של ההתאחדות לכדורגל ואף להביא להפסקת פעילותה של הקבוצה. מנגד, כך נטען, אין כל חשש כי אם העירייה תזכה בערעור היא לא תוכל לקבל חזרה את סכום החוב שקוזז על ידה. בהקשר זה הוטעם כי העירייה צפויה לאשר תמיכה בקבוצה גם בשנה הבאה, כפי שהיא עושה דרך קבע, ולמעשה כבר במהלך החודש הקרוב צפויה הקבוצה להגיש את בקשת התמיכה לשנת 2019. על רקע זה נטען כי ככל שערעורה של העירייה יתקבל, היא תוכל לקזז את סכום החוב מהתמיכה שתוענק לקבוצה לשנת 2019.

11.

נוסף על כך, המנהל המיוחד טוען כי סיכויי הערעור של העירייה קלושים, ובהקשר זה מעלה טענות רבות הנוגעות להתנהלותה של העירייה ולכך שידעה במפורש כי על סמך החלטת התמיכה בסך של 750,000 שקלים יאושר גם תקציבה של הקבוצה וכי המנהל המיוחד יקבל על עצמו התחייבויות. המנהל המיוחד מדגיש כי גם הכונס הרשמי (להלן: הכונס ) תמך בבית המשפט המחוזי בעמדתו.

12.

הכונס טוען אף הוא כי יש לדחות את הבקשה. הכונס טוען כי סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים. בנוסף, הכונס מדגיש כי הכספים שבמחלוקת נדרשים לצורך תשלום משכורות העובדים והשחקנים בקבוצה, ולעומת זאת, חששה של העירייה בדבר הקושי בהשבת הכספים אינו מבוסס שכן בשלב זה אין צפי לחלוקת כספים מקופת הפירוק לידי הנושים. הכונס מוסיף גם כי ביום 24.1.2019 אישר בית המשפט המחוזי את מכר הקבוצה בסך של מיליון שקלים, כאשר מחצית התמורה כבר התקבלה בידי המנהל המיוחד, ומחצית נוספת תשולם עד ליום 31.12.2019, כך שצפוי כי יהיו בידי הקבוצה מקורות לתשלום החוב ככל שיתקבל הערעור.

דיון והכרעה

13.

לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

14.

כידוע, בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו, ואין בהגשת ערעור על פסק דין, כשלעצמה, כדי להצדיק את עיכוב ביצועו (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הדברים נכונים ביתר שאת בהתייחס לפסקי דין כספיים, שהנטייה לגביהם היא להימנע מעיכוב ביצוע, מאחר שככלל מימושם אינו בלתי הפיך (ראו למשל: ע"א 2730/13 פלוני נ' פלוני , פסקה 10 (30.5.2013)). ההכרעה בבקשה מבוססת אפוא על שני שיקולים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו: ע"א 2573/18 אבו חמדה נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (21.8.2018)).

15.

בנסיבות העניין, אני סבורה כי השיקולים שעניינם מאזן הנוחות מכריעים את הכף לעבר דחיית הבקשה. כפי שעולה מטענות הצדדים, הסכום שעיכובו מבוקש מיועד לצורך תשלום משכורות לעובדי הקבוצה ושחקניה, סוגיה שיש לה הן השלכות אישיות על העובדים והשחקנים והן השלכות מערכתיות על פעילות הקבוצה (כגון סנקציות שהיא עשויה לשאת בהן במישור היחסים שבינה לבין ההתאחדות לכדורגל). יתר על כן, כפי שהובהר על ידי המנהל המיוחד ואף על ידי הכונס, בשלב זה אין צפי לחלוקת כספים מקופת הפירוק, ובנוסף לכך צפויות לה הכנסות ממכר הקבוצה שאושר לאחרונה ואף צפויה להיות מוגשת בקשת תמיכה נוספת לעירייה. על כן, אם אכן יתקבל הערעור, אין חשש ממשי כי העירייה לא תוכל להשיב לידה את הסכום שבמחלוקת.

16.

בנסיבות אלה, אינני נדרשת לסיכויי הערעור. אציין בשולי הדברים כי הצדדים לא התייחסו לשאלה באיזה אופן חלה במקרה דנן ההלכה שנקבעה בע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק) (29.10.2017) לפיה תקיפה ישירה של החלטה של רשות על יסוד עילה מינהלית מסורה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, ואינני קובעת בעניין זה דבר (בין השאר, בשים לב לשוני בעובדות הרלוונטיות בין המקרים, גם בהתחשב בכך שבענייננו המחלוקת לא נסבה על החלטת התמיכה עצמה אלא על הקיזוז המבוסס עליה). על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, מדובר בסוגיה שעשויה להתברר על ידי ההרכב שידון בערעור.

17.

אשר על כן: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. הצו שניתן בהחלטתי מיום 27.1.2019 בטל בזאת. העירייה תישא בהוצאות הקבוצה והכונס בסך כולל של 2,000 שקלים.