ע"א 6699/99 אלרום השקעות בינוי ותעשיה בע''מ נ. בנק לאומי לישראל בע''מ נ

בפני בקשה לפטור מערבון.

1.המבקשים מערערים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה כב' השופט מ' נאמן), שהתיר למשיבים להמשיך ולממש שיעבודים של המשיב מס' 2 ("הבנק") בנכסי מקרקעין עליהם בנוי פארק תעשייתי, בחלק מדמי השכירות המשולמים על ידי שוכרים בפארק התעשייתי, בנכס מקרקעין המצוי בבעלות המבקש מס' 2 ובמכלול נכסי המבקשת מס' 1. בית המשפט המחוזי קבע, כי המבקשים לא הראו כל טעם שימנע מן המשיבים לפעול לגביית חובם של המבקשים לבנק. לא הוכח כי הבנק נטל את ההתחייבויות שלהם טוענים המבקשים - וממילא לא הוכחה הפרה של התחייבויות אלו. אדרבא - הבנק גילה אורך רוח בגביית החוב. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לעיכוב הליכי המימוש והורה על מינוי המשיב מס' 2 ככונס נכסים קבוע של הנכס. בערעורם טוענים המבקשים, כי הבנק הוא שגרם להתמוטטות המבקשת מס' 2, כשחדל לממן את בניית הפארק התעשייתי בעיצומו של תהליך הבניה.

2.לטענת המבקשים, משמימשו המשיבים את כל הנכסים האמורים לא נותרו עוד בידיהם הכנסות או נכסים בהם יוכלו לעשות שימוש על מנת לעמוד בנטל הפקדת הערובה. הם הגיעו למבוי סתום ואין להם כל מקור כספי למימון כספי הערבות. קיומו היום-יומי של המבקש מס' 2 מבוסס על הלוואות מקרובי משפחה וממילא אם יזכו בדינם - יאלצו המשיבים להשיב להם סכומים מרובים שנגבו על ידיהם.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, חבים להם המבקשים למעלה מעשרה מיליון דולר. סיכויי ערעורם נמוכים (והם עצמם לא טענו דבר לעניין זה). טענתם, כי הבנק הפר את התחייבותו כלפיהם נדחתה בהיותה נטולת תימוכין ראייתיים. אין בידיהם כל מסמך המאמת את טענותיהם לעניין זה. אין עוררים על אי-עמידתם בתנאי הסכם ההלוואה ועל הצורך, בנסיבות אלו, במימוש השיעבודים ובמינוי כונס נכסים קבוע. בהתייחסם למצבם הכלכלי של המבקשים טוענים המשיבים, כי המבקשים לא העלו כל טענה ממשית בעניין זה: הם לא מסרו כל מידע בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, ונסיונם להסתייע בקרובים ובידידים למטרת גיוס כספי הערבון. בנסיבות אלו, ומשטרם שולמו ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי, טוענים המשיבים, כי מוטלת על המבקשים חובה להבטיח את הוצאות המשיבים - שאם לא כן יתווספו ההוצאות במשפט למכלול חובותיהם הבלתי-נפרעים של המבקשים.

4.דין הבקשה להידחות. כלל הוא, כי על מי שמבקש פטור מחובת הפקדת ערבון מוטל הנטל להראות הן כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בהפקדת ערבון והן, כי טובים סיכוייו לזכות בערעורו - כך שההסתברות כי יחוייב בהוצאות אינה גבוהה (וראו: בש"ק 329/90 אברך

נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383, ע"א 1910/91, מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר , לא פורסם). המבקשים לא טענו דבר בדבר סיכויי ערעורם. עיון בפסק הדין נשוא הערעור ובהודעת הערעור מגלה, כי , על פני הדברים, נטלו המבקשים על עצמם מלאכה קשה - בנסותם לגרום לבית המשפט להעדיף את טענותיהם שבעל פה ואת פרשנותם שלהם למסמכי ההתקשרות עם הבנק. זאת ועוד, כאמור בתגובת המשיבים, לא מסרו המבקשים כל נתון ממשי באשר למצבם הכלכלי. הבקשה והתצהיר הם לאקוניים, אינם נתמכים במסמכים כלשהם ואין ניתן ללמוד מהם מידע ממשי על מצבם של המבקשים. כבר נפסק לא פעם, כי

"בלא פרטים מהימנים על הכנסת העותר הנתמכים במסמכים (כגון תלושי משכורת או הצהרות למס הכנסה) ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון".(ע"א 4752/97 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים , לא פורסם).

בנסיבות אלו, אין לי אלא לדחות את בקשת המבקשים לפטור מערבון ולחייבם להפקיד את הערבון שהושת עליהם תוך ארבעים וחמישה יום ממועד המצאתה של החלטה זו.