ע"א 6700/02 כהן דוד נ. כונס נכסים

המשיבים 1 ו-2 הגישו בקשה למחיקת הערעור על הסף, שכן לטענתם המערערים נעדרים זכות לערער והיה עליהם לבקש רשות ערעור. הטעם לכך הוא שלשיטת המשיבים ההחלטה נשוא הערעור היא "החלטה אחרת", המשיבים מתנגדים לבקשה, שכן לדבריהם החלטה נשוא הערעור הינה פסק דין חלקי.

ואלו עיקרי הדברים: המשיבים 2 ו-3 הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המערערים, ובה טענו לזכויות במשק מס' 34 במושב חירות (להלן: הנכס), השייך למערערים. ביום 28.7.01 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין חלקי, לפיו ימונה המשיב 1 ככונס נכסים למכירת הנכס. כעבור שנה, אשר במהלכה פורסמו חמישה מכרזים למכירת הנכס, הגיש המשיב 1 לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור מכירת הנכס. המערערים הגישו התנגדות לבקשה, וכן ביקשו להעביר את הטיפול במכירה למשקם לצורך פיצול הנכס, מהטעם שבאופן זה ניתן יהיה לקבל תמורה גבוהה יותר בעבור הנכס.

בית המשפט המחוזי דחה את התנגדות המערערים ואישר את מכירת הנכס על ידי המשיב 1, זאת נוכח העובדה כי המערערים לא נקטו פעולה כלשהי במהלך השנה שחלפה, וכי אין כל ראיה לכך שאכן ניתן לפצל את הנכס. על החלטה זו הגישו המערערים ערעור לבית משפט זה.

המשיבים 1 ו-2 סבורים כי הואיל וההחלטה נשוא הערעור אינה מכריעה בזכויות מי מבעלי הדין או בסכסוך שביניהם, ואינה סוגרת את התיק בין המערערים לבין מי מבעלי הדין האחרים, הרי שהיא החלטה אחרת. בהקשר זה מפנים המשיבים לעובדה שהחלטה נשוא הערעור הוכתרה על ידי בית המשפט כ"החלטה".

סברת המשיבים בטעות יסודה. כותרת ההחלטה אינה מהווה בסיס למיון החלטה פלונית כפסק דין או החלטה אחרת. ההבחנה מבוססת על בדיקה בעלת אופי טכני, והיא האם בירור המחלוקת שהובאה בפני בית המשפט הסתיים עם מתן ההחלטה, שאם לא כן ונשאר לשופט לעשות דבר נוסף, אין החלטתו פסק דין (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ד"ר ש' לוין עורך, 1995) 756). עם זאת, אין חובה שבית המשפט יכריע בכל הפלוגתאות העומדות לפניו על מנת שהחלטתו תחשב כפסק דין. כידוע, רשאי בית המשפט מכוח תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לחלק את מכלול הפלוגתאות שהועלו לפניו, ולפסוק לגבי כל חלק בנפרד, כאשר הוא בשל לכך, פסק דין שניתן באחת מן הפלוגתאות, באופן שהדיון בה הסתיים, הוא פסק דין חלקי אשר הערעור עליו הוא בזכות (י' זוסמן, בספרו הנ"ל, ע' 770). יוצא אפוא, כי העובדה שבפני בית המשפט נותרו לדיון שאלות נוספות בסכסוך בין בעלי הדין אינה מונעת את סיווגה של ההחלטה כפסק דין חלקי, ובלבד שהסעד המבוקש שניתן עומד בפני עצמו.

בחינת המקרה שבפני הובילה למסקנה כי ההחלטה נשוא הערעור היא פסק דין חלקי. משבית המשפט נעתר לבקשת המשיב 1 ואישר את מכירת הנכס, ניתן למשיב 1 הסעד המבוקש, אשר הינו סעד עצמאי העומד בפני עצמו, ואין ולא כלום בכך שבית המשפט לא הכריע בהחלטה זו בזכויות כל בעלי הדין. עם מתן ההחלטה, הסתיים הדיון בעניין מכירת הנכס, ולפיכך החלטה זו היא פסק דין חלקי, עליו נתונה למערערים זכות ערעור.

התוצאה היא שהבקשה למחיקת הערעור נדחית. המשיבים 1 ו-2 ישלמו למערערים הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.

נרשמה הודעת המשיבה 5 כי היא בבחינת משיבה פורמלית.