פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
6729/00
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המערער:
מאיר כהן רהב
נגד
המשיבים
:
1.
אדעיס אלשיך
2.
אחמד אלשיך
3.
חאלד אלשיך
4.
סאלח אלשיך
ערעור על
החלטת רשם מיום 14.8.00
בע"א
1268/00
החלטה
נגד המערער הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי. המערער קיבל כתבי בי-דין ולא הגיש הגנה. בית המשפט נתן פסק-דין נגד המערער, עליו לא הוגש ערעור. המערער הגיש בקשה לביטול פסק-הדין. הבקשה נדחתה. המערער הגיש ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול והערעור נמחק על הסף על-ידי כבוד הרשם א' זולטי. על החלטת הרשם סב ערעורו של המערער לפנינו.
החלטת הרשם בדין יסודה. עם הינתן פסק-הדין בבית המשפט המחוזי עמדו בפני המערער שתי אפשרויות. האחת, להגיש ערעור על פסק-הדין תוך 45 יום (סעיף 41 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984- יחד עם תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- (להלן: התקנות)). השניה, להגיש בקשה לביטול פסק-הדין (תקנה 201 לתקנות). המערער בחר להגיש בקשה לביטול, שנדחתה. משנדחתה הבקשה, שוב נפתחו בפניו שתי אפשרויות. האחת, להגיש ערעור על פסק-הדין תוך 45 יום מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (תקנה 398א לתקנות) או להגיש תוך 30 יום בקשת רשות ערעור על ההחלטה שדחתה את בקשת הביטול, שהיא "החלטה אחרת" (ראו האסמכתאות בהחלטת הרשם ותקנה 399 לתקנות). המערער לא עשה אף אחת מאלה. ייתכן והמערער רואה עצמו כמי שאיבד את דרכו בנבכי הפרוצדורה, אולם מבחינה משפטית ההוראות הדיוניות ברורות וחד משמעיות ומי שפונה לבית משפט, נדרש לעמוד בהן.
למעלה מן הדרוש אעיר, כי בדקתי את החומר ומצאתי שסיכויו של המערער לגופו של עניין, קלושים ביותר.
הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, י' בחשוון תשס"א (8.11.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00067290.
J02