ע"א 1268/00 מאיר רהב נ. אדעיס אלשיך

בפני בקשה למחיקת ערעור על הסף, הואיל והוגש בלא רשות ולאחר המועד.

1.ביום 16.7.97 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' חבש) פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המערער. ביום 23.12.99 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לביטול פסק הדין. החלטתו זו הומצאה למערער ביום 2.1.00. ביום 16.2.00 הוגש הערעור. בכותרת הערעור נכתב כי הוא מכוון כנגד ההחלטה מיום 23.12.99 ובסיומו מבוקש ביטול ההחלטה האמורה.

2.בבקשה שבפני נטען, כי ההחלטה מיום 23.12.99 היא "החלטה אחרת", ולפיכך הערעור עליה טעון רשות ויש להגיש בקשת רשות תוך שלושים יום ממועד המצאת החלטה זו. אי לכך דין הערעור שהוגש להימחק על הסף. המערער לא הגיב לבקשה. מהודעת עורך דינו עולה, כי חדל מלייצגו עקב אי תשלום שכר טרחתו. עם זאת יצויין, כי במקביל להגשת בקשת הדחייה (שהגיש המשיב בערעור) הגיש המערער בקשה לתיקון כתב הערעור, כך שיתייחס גם לפסק הדין מיום 16.7.97.

3.ההחלטה מיום 23.12.99, היינו - החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, היא אכן "החלטה אחרת". ההלכה בעניין זה ברורה וידועה (וראו, לדוגמא: רע"א 5696/95 סלוביק נ' יעד נציגויות בע"מ , לא פורסם; רע"א 296/96 ירושלביט סוכנות לביטוח נ' סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ , פ"ד מט (5) 876). אי לכך, נזקק המערער להגיש בקשת רשות ערעור במועד הקבוע בתקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. הוא לא עשה כן. אין הוא יכול "לתקן" עתה את הערעור שהגיש שלא במועד ובלא רשות (וראו: רע"א 4164/95, מאיר קידר נ' יפה ירק חברה לבניון והשקעות בע"מ , לא פורסם; ע"א 2892/99, בנקל נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ , טרם פורסם; ע"א 2212/00 משה פרץ נ' אליהו בר-לב , לא פורסם) - ודאי לא לאחר שחלף בינתיים גם המועד להגשת ערעור על פסק הדין מ - 16.7.97 (וראו: תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-).

אני מורה איפוא על מחיקת הערעור. המערער יישא בהוצאות המשיב (לערעור) בסך 1,500 ש"ח.