פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
6730/97
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המערער
:
לביא
יצחק
נגד
המשיבים
:
1.
שמואל צמח
2.
קרן צמח
3.
לביא רחל
הוגש הליך
בשם
המערער (בערעור העיקרי): עו"ד גרשון שניידר
בשם
המשיבים 1,2: עו"ד גד שטילמן
בשם
המשיבה 3: עו"ד יוסף אלברק
החלטה
בתיק זה איפשרתי לבא כח נתבעת 2 (בביהמ"ש קמא; להלן: לביא) לנמק מדוע לא יימחק הערעור שכנגד שהוגש על ידו. זאת, משום שערעורו הוגש לאחר תום המועד, כך שלא יכול היה להיחשב כערעור עצמאי, אך עם זאת התייחס לנושאים אשר לא נידונו בערעורו של המערער הראשון, כך שאין מדובר בערעור שכנגד.
בתגובה שהגיש טוען ב"כ לביא כי "מהותו של הערעור אינה ממין העניין", וכי "הזכות לערעור שכנגד אינה מוגבלת רק לנושאים שהועלו בערעור העיקרי, אלא המערער שכנגד זכאי לתקוף כל הכרעה הקשורה בנושא הערעור". כך, לטענתו, בהסתמך על ע"א 5187/91, מקסימוב ואח' נגד מקסימוב, פ"ד מז(3) 184,177. כן מסתמך הוא על פסק הדין בבש"א 4691/91, ע"א 803/89, מדינת ישראל ואח' נגד שמעון אוזן, פ"ד מה (5) 695.
חוששני כי בא כוחה של לביא נפל לכלל טעות. העובדה שהוגש ערעור על פסק דין אינה מהווה הארכה אוטומטית של המועד להגשת ערעור ע"י יתר בעלי הדין. הערעור שכנגד מוגבל לעילות שהועלו בערעור העיקרי, או לנושאים הקשורים אליהם. אולם תוכנו אינו בלתי מוגבל. פסקי הדין הנזכרים בתגובת לביא, כמו גם רבים אחרים, עומדים על הגבלה זו. אמנם נסתפק כי השאלה אם מדובר באותה עילה אם לאו נבחנת מתוך מגמת הקלה, כך שהערעור שכנגד אינו חייב לפנות רק כנגד העילות המצומצמות הנדונות בערעור הראשי, אלא לכל "המונח ביסודו של הערעור ושזור וקשור באותו עניין". אולם לא ניתן לראות בפסקי דין אלו פריצת גבולות ללא סייג.
להבהרת העניין, אביא דברים בשם אומרם:
בבש"א 4691/91 הנ"ל קבע כב' הנשיא שמגר:
"הערעור שכנגד - שפניו לשינוייה של ההכרעה - שונה מהודעת הערעור הרגילה; זו האחרונה יכולה להיות מופנית נגד כל שנפסק בבית המשפט קמא מבחינת התוצאה או מבחינת ההנמקה. הערעור שכנגד הוא מקבילו של הערעור שכבר הוגש, והוא יכול, על-כן, להיות מופנה רק נגד העילות המונחות ביסודו של הדיון במסגרת הערעור הראשי. אין פירושו של דבר, שהודעת הערעור יכולה לתקוף רק את הנושאים שהועלו בערעור העיקרי, אלא יכול שהערעור שכנגד יתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור ושזור וקשור באותו עניין..."
הדברים מדברים בעד עצמם, ונראה לי כי הסקת מסקנה אחרת מן האמור אינה מאפשרת אלא על ידי הוצאת דברים מהקשרם.
סיכומו של דבר, כיוון שהערעור שכנגד אינו דן באותן עילות הנטענות בערעור, יש למחקו, וכך אני מורה.
מילא נמחק גם ערעור צמח, שהוגש כערעור שכנגד ערעור לביא.
רחל לביא תישא בהוצאות בקשה זו בסך 1,500 ש"ח לצמח ו- 1,500 ש"ח
ללביא.
ניתנה היום, כא' באלול תש"ס (21.9.00).
חגית מאק-קלמנוביץ
ר ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97067300.
V04