פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
ע"א 6745/04
בפני:
כבוד השופט י' עדיאל
המבקשת:
א.ש. רהט הנדסה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. גרש וגלינה
שקולניק
2. מרי ומקס גז
3. יהורן ואיילת בק
4. פיני וברכה בן שושן
5. רינה ואליס בסטקר
6. שלום ובת שבע שלום
7. יוסף פרץ
8. חיה וצבי ינקו
9. מוריס ואתי ממסטבלו
10. אדר' יעקב קליין
11. פורמלי אדר' יהודה פרחי
12. פורמלי חאלד ותופיק זערורה
13. פורמלי נביל עראבה
14. פורמלי עומר עפוני, עפוני עומר בעמ
15. פורמלי שעבאן נסראללה
16. פורמלי פיני בן שושן
17. פורמלי גרניט בעמ
18. פורמלי א.ש. דלתות בטחון ומוצרי מתכת בע"מ
19. פורמלי שלב בע"מ
20. פורמלי אלום אבו אחמד
21. פורמלי ענאן בטחיש
22. פורמלי חטיב אברהים עבד אל עזיז
23. חברת פרח הצפון בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה בת"א 676/00 מיום 7.6.04 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' מנחם
בשם המבקשת:
עו"ד ע' פלג
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 676/00 שניתן ביום 7.6.04 על-ידי כבוד השופט נ' מנחם, וזאת עד לגמר הליכי הערעור שהוגש לבית-משפט זה.
בית המשפט המחוזי קבע כי על המבקשת לשלם פיצויים למשיבים בגין ליקויים שנתגלו בדירות שרכשו ממנה. בנוסף, חייב בית המשפט צדדי ג' לשפות את המבקשת בגין חלק מסכום הפיצויים שנקבע כי עליה לשלם. ערעור המבקשת מופנה כנגד שתי הקביעות, הן לגבי גובה הפיצויים שנקבעו נגדה והן נגד מיעוט השיפוי שנפסק לזכות המבקשת כלפי צדדי ג'.
המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור משני טעמים. הטעם האחד הוא כי המשיבים הינם אנשים פרטיים ובאם יועברו סכומי הפיצויים בהם חויבה המבקשת לידיהם ספק אם זו תוכל להיפרע מהם אם תזכה בערעור. הטעם השני הוא שדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תיצור מצב בו יהא על המבקשת לשלם כבר עתה את מלוא הפיצויים, בעוד שאת השיפוי בגין הפיצויים היא תקבל מצדדי ג' או מבטחיהם רק בעוד תקופה ארוכה. מצב זה יצור, לטענת המשיבה, עיוות דין וקיפוח כלפיה.
כידוע, הכלל הוא שבעקרון, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין. עם זאת בית המשפט עשוי לעכב את הביצוע עקב הגשת ערעור משני טעמים. הטעם האחד, והעיקרי, הוא שאם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין, יהא זה מן הנמנע – או קשה מאד – להשיב את המצב לקדמותו. הטעם האחר נעוץ בסיכויי הערעור. (זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית בעריכת ש. לוין, עמ' 859).
במקרה שלפנינו לא שוכנעתי בקיומו של התנאי השני (ואינני מביע דעה לעניין סיכויי הערעור). כל שנאמר בעניין זה על ידי המצהיר מטעם המבקשת הוא "כי מדובר באנשים פרטיים", רגילים, וכי "אין לי ספק שאם יקבלו סכומי כסף גדולים מאיתנו לא נוכל לגבות מהם בחזרה עם זכייתנו בערעור או שגביה כזו תמשך חדשים ושנים". בכך לא יצאה המבקשת ידי חובתה להוכיח את חוסר האפשרות או את הקושי הרב בגביית סכום פסק הדין אם יתקבל ערעורה. מה גם שמדובר בסכום של כ– 544,000 ₪ המשתלם לתשע משפחות, היינו, כ– 60,000 ₪, בממוצע, למשפחה. אין מדובר בסכום בסדרי גודל כאלה שאדם "פרטי רגיל", כלשונה של המבקשת, לא יוכל להחזיר בתוך תקופה סבירה. מה גם שיש להניח שאף אם הערעור יתקבל, המבקשת לא תופטר כליל מהחיובים שהוטלו עליה בבית המשפט המחוזי.
אין לקבל גם את הטעם השני שהזכירה המבקשת בבקשתה. עצם העובדה שלמבקשת תביעת שיפוי כלפי צדדי ג', אינה מצדיקה לעכב את קיום חיוביה של המבקשת כלפי רוכשי הדירות.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, א' באלול תשס"ד (18.8.2004)
ש
ו פ ט