ע"א 6773/01סבאח עלוש ו- 7 אח' נ. נאדר עלוש

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1.אזרח פלסטיני קיפח את חייו בתאונת דרכים שארעה באזור, כאשר הוא נוסע במכונית נהוגה בידי חברו, תושב האזור. המכונית היתה מכונית ישראלית ללא ביטוח. תלוייו של המנוח הגישו תביעה נגד קרנית בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בית המשפט דחה את התביעה בהתייחסו להסכם הביניים בדבר העברת הסמכות לרשות הפלסטינית להסדרת ענייני ביטוחם של כלי רכב ופיצוי נפגעי תאונות דרכים בתחום שליטתה. המשיבה 3 היא קרן פלסטינית שתפקידה מקביל לזה של קרנית לגבי תאונות דרכים שארעו בשטחים המצויים באחריות אזרחית של הרשות הפלסטינית. עוד קבע בית המשפט כי בית משפט בישראל איננו הפורום הנאות לדון בתביעת התלויים במנוח. על שתי קביעות אלה סב הערעור שלפנינו.

2.קביעתו של בית המשפט כי על פי הסכם הביניים, הועברה הסמכות להסדיר ביטוחם של נפגעי תאונות דרכים בשטח בו ארעה התאונה לרשות הפלסטינית וכי קרנית אינה אחראית כלפי התלויים ואינה חבה בפיצויים, בדין יסודה (ראו: ע"א 4195/01, פסק דין מיום 7.11.01, היפה לענייננו).

כן קבע בית המשפט כי הדרך חסומה בפני התובעים התלויים לתבוע את קרנית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכי המבחן לקיום זכותם של התלויים הוא כי בשעת מותו היתה למנוח זכות כלפי המזיק. זכות כזו לא היתה בידו. זכותם לתבוע מוקנית להם לפי צו המפקד הצבאי בשטחי איזור יהודה ושומרון שהחיל את הוראות חוק הפיצויים גם באזור (צו בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מס' 677 התשל"ו-1976. צו זהה הוצא בתחומי רצועת עזה). לקביעתו של בית המשפט מונע חוק הישום שהחיל את הסכם הביניים במשפט הישראלי, מתושבי הרשות הפלסטינית להגיש תובענות בישראל הנוגעות לאירועים שארעו בשטחי הרשות בהם התובע אינו ישראלי. בענייננו התביעה הוגשה על ידי המנוח בחייו ותלוייו באו במקומו. מסקנתו היא כי למנוח לא היתה עילת תביעה נגד קרנית ומכאן שלא מתקיים תנאי יסוד להקמת תביעה לתלוייו לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין, מכאן שקרנית יוצאת מהתמונה והתביעה נגדה נדחתה.

3.בית המשפט דן גם בשאלה אם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות והגיע למסקנה, לאחר ניתוח הטענה על כל היבטיה, כי בית המשפט בישראל איננו הפורום הנאות לבירור התביעה. בית המשפט ציין כי לא הוכחה אזרחותם הישראלית של התלויים או תושבותם בישראל ולא ניתן להיבנות מן העובדות שהובאו בפניו בשאלה זו, הבנויות על "תילים של הנחות" כדי לקבוע כי בית משפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה. עם זאת, הוסיף בית המשפט וקבע, כי גם בהנחה שילדי המנוח נחשבים ישראלים, אין מתקיימות הזיקות הדרושות על מנת שבית משפט ישראלי ייחשב כפורום נאות לברור התביעה. בקבעו כן יישם בית המשפט את המבחנים הנקוטים בפסיקה לעניין הכרעה בשאלה אם פורם ישראלי הוא פורום נאות אם לאו.

4.פסק-דינו של בית המשפט המחוזי סדור, מפורט ומנומק היטב ואין לך שאלה שהועלתה בפנינו שלא נדונה על ידו על כל היבטיה. אף שב"כ המערערים טען בפנינו כל שניתן לטעון למרשיו, לא שוכנענו כי יצאה שגגה מלפני בית המשפט קמא בממצאים, במסקנות וביישום הדין, הן בשאלת הסמכות והוצאת קרנית מן התמונה והן בנושא הפורום הלא נאות.

5.ב"כ המשיבה 3 טען כי אין מקום להטיל על הקרן הפלסטינית את האחריות לפצות את המערערים לפי הסכם הביניים. עיון בהסכם הביניים מלמד כי הצד הפלסטיני אחראי לכל חבויותיה של הקרן הנובעות מתאונות בהן נפגעו תושבים פלסטינים, שאירעו באזור B

לפני תאריך ההעברה או לאחריו. כזו היא התאונה שלפנינו. לפיכך, דוחים אנו את הטענות שהעלה ב"כ המשיבה 3.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור. מאחר והמערערים הם אלמנתו וילדיו היתומים של המנוח, נראה לנו כי ראוי שלא לפסוק הוצאות.