ע"א 6773/01 סבאח עלוש ו- 7 אח' נ. נאדר עלוש

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בערעור שבכותרת. הבקשה הובאה להחלטתי רק בימים אלה, ומטעם זה ניתנת ההחלטה רק עתה.

ביחס למצבה הכלכלי של המערערת 1, הרי שעל אף קיומם של חללים מסויימים בתצהירה, עליהם מצביע בא כוח המשיבה 2, התמונה הכללית המצטיירת מן הבקשה והתצהיר היא של מצוקה כלכלית קשה, אשר יש בה כדי לקיים את היסוד הנדרש לעניין זה. מסקנה זו עולה הן מכך שמטה לחמה של המשפחה נגדע עם פטירתו של בעלה המנוח של המערערת 1, הן מכך שהיא מטופלת בילדים רבים, והן מכך שעולה מן התצהיר העדר יכולת ולו לגבי צרכי הקיום המינימליים ביותר.

אשר לסיכויי ההליך, הרי שמעיון בכתב הערעור ופסק דינו של בית משפט קמא, עולה כי למערערים טענות הראויות לדיון בעיקר ביחס למשיבה 3. אשר למשיבה 2, אמנם עולה מתשובתה בבקשה שבפניי כי השאלות שהועמדו להכרעה בבית משפט קמא טרם נדונו בבית משפט זה. ברם, לגופן אין טענות המערערת בנוגע לאחריותה של משיבה זו מעלות שאלות ממשיות הראויות לדיון, במידה המצדיקה פטור מלא מן החובה להפקיד ערבון.

לכל אלה יש להוסיף שניים:

ראשית, בפסיקה העוסקת במתן פטור מהפקדת ערבון ניתן משקל, במקרים מיוחדים, למעמדו של משיב, בין השאר כחברת ביטוח. לעניין זה נפסק, כי אף שחברות ביטוח זכאיות להגנות הדיוניות הניתנות בדין למתדיינים, הרי ש"שומה עליהן לנהוג במדיניות נאותה וביד רחבה, כלפי בעלי הדין האחרים, המצויים בעמדת נחיתות כלפיהן, על מנת שלא תחסם זכות הגישה של אותם בעלי דין לבית המשפט" (דברי כב' הרשם ב' אוקון ברע"א 7662/00 כנעאן נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ ). עוד צויין באותה פרשה לעניין זה, כי "יתרונן של חברות הביטוח יכול לאפשר, במקרים מיוחדים, התחשבות במצבו של בעל הדין האחר. חברות הביטוח בהיותן מפזרות סכונים מובהקות, אינן נמשלות לבעל דין בעל 'ריב' אחד, אשר יש לעשות הכל על מנת לחסוך ממנו את הצורך להתייגע פעם נוספת בהליכים משפטיים." הלכה דומה הוחלה על המדינה וגופים השייכים לה.

משיבה 2 אמנם אינה חברת ביטוח במובן הצר של המילה. עם זאת, עיון בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 מעלה, כי מבחינת תפקידה ומעמדה, המדובר בגוף השייך למדינה, הדומה בתפקידו לחברת ביטוח. כך, בסעיף 11 לחוק נקבע כי הקרן היא תאגיד סטטוטורי. המבוקר על ידי מבקר המדינה. לקרן הוענק, לצורך תשלום מסים, מעמד כשל המדינה (סעיף 15א לחוק). בסעיף 12(א) לחוק נקבע תפקיד הקרן, של פיצוי נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח. מימונה העיקרי של הקרן נעשה, בהתאם לסעיף 15 לחוק, על ידי העברת שיעור באחוזים מדמי הביטוח המשולמים על פי החוק. סממנים אלה מצדיקים החלה של ההלכה האמורה על הקרן, במקרים המצדיקים התחשבות בצד שכנגד. כזה הוא גם המקרה שבפניי, בו עולה מן החומר כי דחיית הבקשה שבפניי תביא, באורח בלתי נמנע, לסגירת דלתות בית המשפט בפני המערערים.

לכך יש להוסיף, כי בבית משפט קמא, נוכח נסיבות העניין, לא הושתו הוצאות על המערערים לטובת המשיבים. מובן, כי בכך אין כדי לחייב תוצאה זהה גם בערעור בבית משפט זה. זכות הגישה לבית המשפט בהליך של ערעור חלשה מזכות הגישה לערכאה הדיונית, והדבר עשוי להשתקף גם בנושא ההוצאות וממילא בנושא הערבון. עם זאת, גובה ההוצאות בבית משפט קמא משקף את נסיבותיו של העניין, ולאלה יש משקל גם בבית משפט זה.

במצב דברים זה, החלטתי לפטור את המערערים מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבה 3 וכן משיב 1, אשר לא הגיבו לבקשה שבפניי. אשר למשיבה 2, נראה לי כי בנסיבות העניין, ונוכח מכלול השיקולים עליהם עמדתי, ניתן להסתפק בערבון בסך של 5,000 ₪, אשר אני מאפשר להפקידו בשלושה תשלומים חודשיים שווים.