ע"א 6795/11 חסן אבו דאלו נ. חליל אבו דאלו

בפסק-דיני מיום 11.1.2012 דחיתי את הערעור מחמת אי-הפקדת עירבון. לא ניתנה בפסק-הדין הוראה בעניין ההוצאות. על-פי הפסיקה, בית המשפט יכול להשלים את פסק-דינו בעניין ההוצאות על דרך של תיקון השמטה מקרית לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (בר"מ 5720/05 גופר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה (טרם פורסם, 5.8.2007)). לאחר עיון בבקשה לחיוב בהוצאות מיום 30.1.2012 ובתגובה מיום 14.3.2012, בדעתי לתקן את פסק-הדין מכוח הסמכות שבסעיף 81 הנ"ל, ולפסוק למשיבים שכר טרחת עורך-דין. יובהר, כי המשיבים לא הכתירו את בקשתם מיום 30.1.2012 כבקשה לתיקון פסק-הדין, אך ברור שזו מהות הבקשה, והבקשה אף הוגשה בתוך המועד הקבוע בסעיף 81(א).

מדובר בערעור פסלות שהוגש ביום 20.9.2011. ביום 23.10.2011 הגיש המשיב "בקשה למחיקה על הסף של ערעור (פסלות שופט) ובקשה להטלת הוצאות לדוגמה". למעשה מדובר בתגובה לגוף הערעור, ואין טענה כי תגובה זו הוגשה שלא בהתאם להוראת תקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אלא שהמערער לא הפקיד עירבון בהליך, ועל כן שוגרה לו (ביום 14.11.2011) הודעה בדבר רישום ההליך לדחייה. המערער לא התייחס להודעה זו, ועל כן הוריתי (ביום 11.1.2012) על דחיית הערעור. או אז הוגשה הבקשה לפסיקת הוצאות.

כאמור, יש מקום לפסיקת הוצאות במקרה זה. ככלל, במקום שבו בעל-דין מוותר על ההליך שהגיש בטרם התברר והוכרע לגופו, ומבלי שניתן הסעד שנתבקש, יש מקום לחייב את מגיש ההליך בהוצאות הצד שכנגד – אם זה האחרון טרח ונשא בהוצאות. בענייננו, משהגיש המערער את ההליך היה עליו לצפות כי הצד שכנגד יישא בהוצאות, ובפרט – כי הוא עשוי להגיש תגובה בהתאם להוראת תקנה 471ג(ד) הנ"ל. המערער לא הודיע בשום שלב כי הוא מבקש לחזור בו מן הערעור, גם לא לאחר שנמסר לו כי עליו להפקיד עירבון. המערער הותיר למעשה את ההליך תלוי ועומד ואפשר לו "לגווע" לאטו בדרך של אי-הפקדת עירבון, כאשר בין לבין הגישו המשיבים את תגובתם. בנסיבות אלה ראוי כי המערער יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים.

סוף דבר, על המערער לשלם למשיבים שכר-טרחת עורך-דין בסך של 2,500 ₪.