ע"א 6828/03 אשר הירש ו - 10 אח' נ. בית מאיר ,מושב עובדים של המזרחי להתיש

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' אביב ) לפסול עצמו מלדון בת.א. 12788/02.

1.המערערים הגישו לבית משפט השלום בירושלים בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינם. בבקשת הפסילה טענו המערערים כי השופטת מעורבת, באופן אישי, בהליך משפטי אשר נסיבותיו זהות או דומות מאוד לנסיבות בתיק הנדון בפניה, ומשכך קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. כן טענו המערערים, כי אחד מן הצדדים בתיק הנדון בפני השופטת מיוצג על ידי משרד עורכי הדין בלטר ושות', אשר מייצג את השופטת ואת בעלה בהליך המשפטי המצוין. עוד טענו המערערים, כי בדיון המקדמי מיום 15.1.03 אמרה השופטת כי התיק מעורר שאלות משפטיות רבות, אשר אין לה כוונה לדון בהן וכי ההליך ידון בדרך של פשרה. כך גם בהחלטתה בתום הדיון קבעה השופטת כי כל הצדדים בתיק יהיו מוכנים לדיון בדרך של פשרה. המערערים טענו כי דברי השופטת מצביעים על גיבוש עמדה מוגמרת ועל קיום דעה "נעולה".

2.בית המשפט, בהחלטתו מיום 15.7.03, דחה את טענות המערערים וקבע כי לא קיימת עילה לפסילתו. השופטת קבעה כי אין כל קשר וזיקה בין ההליך המשפטי בו היא מעורבת באופן אישי לבין ההליך הנדון בפניה, וכי אין היא רואה שמץ של חשש ממשי למשוא פנים, או לשיקולים שאינם ענייניים. כן קבעה השופטת, כי אין בעובדה כי היא מיוצגת באופן אישי על ידי משרד עוה"ד בלטר ושות', כדי להביא לפסילתה. השופטת ציינה כי היא מיוצגת על ידי המשרד הנמצא בטבריה וכי אין לה כל מגע או קשר עם עורכי הדין העובדים במשרד בירושלים, המייצגים את אחד מן הצדדים בתיק הנדון בפניה. אשר לדברים שיוחסו לשופטת על ידי המערערים בדיון מיום 15.1.03, ציינה השופטת כי אין הם מדויקים כלל ועיקר, וכי הוצאו מהקשרם. השופטת הוסיפה כי באופן שגרתי כמעט בכל תיק שבפניה, היא מציעה לצדדים בפתח ההליך להתקדם בתיק בדרך של פשרה, באופן בלתי פורמאלי, מבלי לפגוע בטענותיהם אם תיכשל הפשרה. אף החלטתה בתום הדיון, עליה סומכים המערערים את טענתם, היא החלטת "מובנית" היוצאת אוטומטית מן המחשב כמעט בכל התיקים בהם מטפלת השופטת, וכי מקרה זה אינו שונה מכל המקרים האחרים. משכך, קבעה השופטת כי אין באף אחת מן הטענות שהעלו המערערים בבקשת הפסילה, כדי להצדיק את פסילתה, ואף צירוף הטענות אינו יוצר תשתית לפסילה. עם זאת, קבעה השופטת כי הסגנון בו נכתבה בקשת הפסילה יצר אצלה תחושה של אי נוחות. נוכח תחושה זו ועל מנת שתנוח דעתם של המערערים, החליטה השופטת לפסול עצמה מלדון בתיק. לבסוף ציינה השופטת, כי בקשתו של ב"כ המערערים להגיש את בקשת הפסילה בלשכתה לפני הדיון תוך שהוא מציין כי הבקשה תגרום לשופטת אי נעימות וניסיונו לתת לעניין נופך של כביכול פגיעה בה או בשמה, היא פעולה בלתי ראויה, אשר יצרה אצלה תחושה בלתי נוחה של הפעלת לחץ מוצנע.

3.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. בערעורם אין המערערים מלינים על החלטת בית המשפט לפסול את עצמו, כי אם על דחיית הנימוקים שבעטיים היה על בית המשפט – לטענת המערערים – לפסול את עצמו. המערערים טוענים כי היה על בית המשפט לפסול עצמו מן הנימוקים אותם העלו בבקשת הפסילה. כן טוענים המערערים, כי בהחלטתה ייחסה השופטת לבא כוחם עשיית מעשים לא הוגנים ואמירת דברים לא נכונים, וזאת שלא בצדק. לטענתם, תחושתה של השופטת כאילו ב"כ המערערים ניסה להפעיל עליה לחץ כי תפסול את עצמה, היא תחושה סובייקטיבית ובלתי מבוססת.

4.לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. הכלל הוא שמי שזכה בדין וקיבל מבית המשפט את מלוא הסעד שביקש, אינו זכאי לערער על ממצאי ונימוקי פסק הדין. כך גם על פי אותו הכלל, הממצאים שנפסקו לחובתו של בעל דין שזכה, אשר לא ניתן לו לערער עליהם, לא יהיו בבחינת מעשה בית דין נגדו בכל הליך עתידי (ראו: ע"א 6138/93 הארגון למימוש האמנה על בטחון נ' צבי אברהמי, פ"ד נ(1), 441 , 447-448; ע"א 140/56 רחל מוגרבי ואח' נ' ורדימון , פ"ד יא 1242; ע"א 149,116/75 נביה בן ראז'י חאיק נ' ויקטוריה ספיה, פ"ד לא(1) 90; ע"א 756/82 קיבוץ יגור קבוצת עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' שירותי נפט בע"מ , פ"ד מא(1) 85, 92; ד"ר י' זוסמן סדר הדין האזרחי

(מהדורה שביעית, מאי 1995) עמ' 790). אכן, בהחלטתו קבע בית המשפט כי אינו מוצא מקום לפסול את עצמו מהנימוקים אותם העלו המערערים בבקשת הפסילה. אולם משהחליט בית המשפט לפסול עצמו, אין המערערים רשאים עוד לערער על נימוקי ההחלטה, אף אם אינם לרוחם (וראו גם: רע"א 3389/00 פקיד שומה ירושלים נ' יורם אינגביר (לא פורסם)). למותר לציין, כי אין בדברי אלה כדי להביע עמדה כלשהי באשר לטענות המערערים לגופן.

5.אוסיף עוד כי משהחליטה השופטת לפסול עצמה מלישב בדין, הרי בנסיבות העניין טוב היתה עושה אילו נמנעה מלהביע עמדתה ביחס להתנהגותו של בא-כוח המערערים; עם זאת לא מצאתי כי יש בדברים שנאמרו על ידי בית המשפט בהחלטתו, כדי להקים לבא-כוח המערערים זכות ערעור על ההחלטה.

הערעור נדחה.