ע"א 6852/21יוסף עמרה נ. חדד יעקב

לפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ברכה בר-זיו ) בפר"ק 10366-09-16 שניתנה ביום 17.8.2021, בגדרה התקבלה תביעת החוב שהגיש המשיב 2 כנגד המבקשת; בית המשפט הורה על ביצוע הליכי מכר לנכסי חברת חי עמרה נכסי (1995) בע"מ (להלן: החברה ), וכן הורה למבקש להשיב את הכספים שנטל מהחברה.

1.

המבקש – יוסף עמרה (להלן: המבקש ), והמשיב 1 – יעקב חדד (להלן: יעקב ), הם בעלי המניות בחברה, המצויה בהליכי פירוק מאז חודש נובמבר 2016. במסגרת הליכי פירוק החברה, הוגשו למפרק החברה – עו"ד איתי פריימן (הוא המשיב 4. להלן: המפרק ), מספר תביעות החוב, כאשר הרלוונטיות לענייננו הן תביעת יעקב בסך 1,621,923 ש"ח ותביעת מר אלפרד חדד בסך 911,454 ש"ח (המשיב 2. להלן: אלפרד ; להלן יכונו יחד: תביעות החוב ו- המשיבים ). ביום 17.12.2017 אישר המפרק את תביעות החוב במלואן, וביום 29.3.2018 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט של פירוק על הכרעת המפרק, בנמקו, בין היתר, כי בינו לבין המשיבים נחתם הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט אלון אספרנצה ) ביום 29.12.2015, ובמסגרתו הוסכם כי " עם חתימה על הסכם זה, הצדדים מודיעים בזאת כי אין ולא תהיינה להם כל תביעות ו/או טענות אחד כלפי השני " (ת"א 42596-06-15. להלן: הסכם הפשרה ).

2.

ביני לביני, ביום 27.12.2017, הגיש המפרק בקשה לבית המשפט של פירוק להורות למבקש להשיב לקופת החברה כספים בסך 364,238 ש"ח שנטען כי נטל ממנה. ביום 28.1.2018 הגיש המפרק בקשה נוספת, למכור את נכסי החברה – שלושה נכסי מקרקעין מסחריים, הידועים כגוש 10451 חלקה 3 תתי-חלקות 184-179 (להלן יכונו יחד: בקשות המפרק ). בהמשך, ביום 8.5.2018, מונה רו"ח אייל בן אבי כמומחה מטעם בית המשפט כדי לבחון את טענות המפרק, ובתוך כך לבחון את מסמכי החברה והדוחות הכספיים (להלן: המומחה ). בחוות דעתו מיום 13.2.2019, קבע המומחה, בין היתר, כי סך הכספים שנטל המבקש מהחברה עמד על 462,310 ש"ח.

3.

ביום 17.8.2021 נתן בית המשפט קמא את החלטתו בערעורו של המבקש ובבקשות המפרק. ביחס להכרעת המפרק בתביעת החוב של אלפרד, דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש, וקבע כי אלפרד " אינו בעל מניות, ואף לא היה צד להליך בעקבותיו הגיעו [המבקש ויעקב] להסכם פשרה. אכן, יעקב ואלפרד חדד הם אחים וייצוגם אחד, אך מדובר ביישויות משפטיות נפרדות ולא ניתן לחייב את אלפרד בגין הסכמות אליהן הגיע אחיו יעקב " (פסקה 17 להחלטה. להלן: רכיב תביעת החוב ). לעומת זאת, ביחס להכרעת המפרק בתביעת החוב שהגיש יעקב, קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת המבקש, וקבע כי לנוכח הסכם הפשרה, מושתק יעקב מלטעון לחוב של החברה כלפיו. כמו כן, קיבל בית המשפט קמא את בקשת המפרק להורות למבקש להשיב כספים לחברה, באמצו את חוות דעת המומחה, וקבע כי על המבקש להשיב לקופת החברה סך של 462,310 ש"ח (להלן: רכיב השבת הכספים ). לבסוף, אישר בית המשפט את בקשת המפרק למכור את נכסי החברה, ואולם קבע כי לאור חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה, על המפרק לפתוח בהליך מכר חדש, וכי לאחר מכן, יפרע המפרק את חובות החברה, לרבות את תביעת החוב של אלפרד, כאשר היתרה, ככל שתהיה, תחולק בין בעלי מניותיה – המבקש ויעקב (להלן: רכיב מכירת הנכסים ).

4.

להשלמת התמונה יוער, כי ביום 18.8.2021 הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה לעכב את הליכי מכירת נכסי החברה עד לבירור מצבת הזכויות של החברה וגובה הסכום שנצבר בקופת הפירוק. המפרק, בתגובתו, ציין כי נדרש סך של 1,263,175 ש"ח לסילוק מלוא התחייבויות החברה (בהתאם להכרעת בית המשפט קמא מיום 17.8.2021), בעוד בקופת הפירוק נצבר סך של 794,000 ש"ח בלבד. ביום 20.10.2021 דחה בית המשפט קמא את הבקשה, והורה למפרק כי יחל בהליך מכירת נכסי החברה.

5.

על החלטת בית המשפט קמא מיום 17.8.2021 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה – היא הבקשה שלפניי (להלן: הבקשה ). בהחלטתי מיום 21.10.2021 קבעתי כי יינתן צו ארעי לפיו תעוכב החלטת בית המשפט קמא עד למתן החלטה אחרת, וההליך גופו הועבר לסיווג על ידי רשם בית משפט זה.

6.

בבקשתו טוען המבקש כי עיכוב ביצוע ההחלטה הוא נחוץ ביותר, שכן בקופת הפירוק קיימים לשיטתו די כספים לפירעון מלוא חובות החברה, למעט חובה הלכאורי כלפי אלפרד, וזאת ללא צורך במכירת נכסי החברה, ובמובן זה, מכירת נכסי החברה עלול להיות לשווא ולגרום לנזקים בלתי הפיכים. לעומת זאת, טוען המבקש, כי לאלפרד לא ייגרם כל נזק ממתן הסעד המבוקש, שכן חלפו שנים רבות מאז שהתגבש חובו הלכאורי (בשנת 2010), במהלכן נמנע אלפרד מלטעון לגביו. ביחס לרכיב השבת הכספים, גורס המבקש כי ככל שתתקבל בקשת רשות הערעור, יהיה הליך השבת הכספים לידיו ארוך ומסורבל. אשר לסיכויי בקשת רשות הערעור, המבקש סבור כי הללו טובים בהינתן הפגמים הרבים והמהותיים שנפלו לשיטתו בהחלטת בית המשפט קמא ובנימוקיו, עליהן הוא עומד בבקשתו.

7.

המשיבים, מנגד, סבורים כי דין הבקשה להידחות מהטעם שבקשת רשות הערעור מופנית נגד רכיב תביעת החוב בלבד, ללא כל התייחסות ליתר רכיבי ההחלטה (דהיינו, לרכיב השבת הכספים ורכיב מכירת הנכסים). עוד טוענים המשיבים, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם – זאת, שכן, ממילא נדרש למכור את נכסי החברה (לאור ההחלטה לפרקה), וכן משום שהמבקש לא הוכיח כי ככל שתבוטל ההחלטה, ייווצר קושי להשיב את המצב לקדמותו על ידי השבת הכספים. עוד לשיטתם, סיכוייה של בקשת רשות הערעור נמוכים, וזאת בשים לב לכך שהכרעת המפרק, כמו גם הכרעת המומחה, ניתנה לאחר בחינה מעמיקה ויסודית של חומר הראיות, ואילו התערבות בית המשפט בהכרעות בעלי תפקידים ומומחים שמונו מטעמו שמורה למקרים חריגים בלבד.

8.

המפרק סבור אף הוא כי דין הבקשה להידחות מטעם דומים, אך הוסיף והדגיש כי לא ייגרם למבקש כל נזק מביצוע ההחלטה – שכן, לא הוגשה כל בקשה לחלוקת דיבידנד לנושים, ואף אם תוגש בקשה שכזו – יימנע המפרק מחלוקת חלקו היחסי של אלפרד בתמורה כל עוד ההכרעה בתביעת החוב שלו אינה חלוטה. הכונס הרשמי, בתגובתו, טען טענות דומות לאלו של המשיבים והמפרק.

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

10.

כידוע,

שניים הם השיקולים שנקבעו בפסיקת בית משפט זה למתן עיכוב ביצוע עד להכרעה בהליך ערעורי שהגיש המבקש: (א) סיכוי הערעור להתקבל הם טובים; (ב) מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש עיכוב הביצוע, כך שעלול להיווצר קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו ככל שיזכה בערעור ופסק הדין יבוטל (ע"א 7699/18 אלימלך נ' מס ערך מוסף תל אביב 3 , פסקה 4 (2.12.2018) (להלן: עניין אלימלך ); רע"א 811/19 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ נ' יום טוב , פסקה 7 (9.7.2019)). בין שני השיקולים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, לפיו ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (ע"א 8222/19 פרץ נ' קוואלטי קרדיט פאנד שותפות מוגבלת , פסקה 9 (2.1.2020)).

11.

במסגרת בקשת רשות הערעור, משיג המבקש על ההכרעה בעניין רכיב תביעת החוב בלבד, כאשר מכך נגזר הצורך בביצוע הליכי המכר. לאור זאת, בבקשתו לעיכוב ביצוע, הוא מבקש לעכב את רכיב מכירת הנכסים, בנוסף לרכיב תביעת החוב, ולצד זאת את רכיב השבת הכספים. בכל הנוגע לרכיב תביעת החוב ולרכיב מכירת הנכסים, במישור מאזן הנוחות, דומה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי בקופת הפירוק די כספים לפרוע את חובות החברה, למעט חובה כלפי אלפרד. במובן זה, וכפי שעולה מהחלטת בית המשפט קמא, רכיב מכירת הנכסים הוא פועל יוצא של רכיב תביעת החוב – ותכליתו להביא לפירעונה של תביעת החוב. משכך, בשים לב לכך שעסקינן בעיכוב ביצוע שמהותו שמירה על המצב הקיים, וכן לאור ההשלכות בקיומו של הליך מכר נכסי החברה באופן שיקשה עד מאוד על השבת המצב לאחור (אם בכלל), הרי שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקש, ומצדיק את עיכוב ביצוע ההחלטה ביחס לרכיבים אלו. בנסיבות אלו, ובהינתן מעמד הבכורה שניתן למאזן הנוחות, אינני נדרש לסיכויי הערעור (ע"א 6988/16 מייליק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 5 (31.10.2016); ע"א 8797/16 אובצ'ינקוב נ' סופר , פסקה 16 (28.5.2018)).

12.

לעומת זאת, ביחס לרכיב השבת הכספים, מתברר כי ביצועו אינו צפוי להסב למבקש נזק של ממש. המבקש לא טען, וממילא לא הוכיח, כי מצבו הכלכלי עלול להיפגע באופן משמעותי אלמלא יעוכב רכיב זה. בנוסף, לאור עיכוב ביצוע רכיב תביעת החוב, והעובדה שבקופת החברה די כספים לפירעון תביעות החוב המאושרות האחרות, ממילא לא יחולקו הכספים שיתקבלו בגין רכיב השבת הכספים, אלא יוותרו בידי המפרק. בהינתן האמור, ובשים לב לכך שבקשת רשות הערעור אינה משיגה כלל על רכיב השבת הכספים, לא ראיתי לעכב את ביצועו של רכיב זה.

13.

סוף דבר : הבקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין מתקבלת באופן חלקי, במובן שההחלטות ביחס לרכיב תביעת החוב ורכיב מכירת הנכסים, כהגדרתם לעיל, יעוכבו. הצו הארעי שניתן מבוטל ביחס לרכיב השבת הכספים, כהגדתו לעיל, ועל המבקש לבצעו בהתאם להחלטת בית המשפט קמא.