פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 6858/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על החלטת פסלות של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת
ח' קיציס) מיום 30.6.05 בתיק תמ"ש 4925/04
בשם המערער: עו"ד רענן בשן
בשם המשיב: עו"ד יצחק וינוגרד
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון
לציון (השופטת ח' קיציס) מיום 30.6.05, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 4925/04.
1. בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון
התנהלה תביעה אותה הגיש המשיב נגד אחיו המערער. בתביעתו ביקש סעד הצהרתי, לפיו הוא
בעליה של דירת מגורים ברחובות. לטענת המשיב, למרות שאחיו המערער רשום כבעלי הדירה,
הרי שהוא הבעלים האמיתיים, שכן שילם על הדירה מכספו. תביעתו נדחתה (ביום 25.11.04,
השופטת ח' קיציס). בית המשפט קבע כי המשיב לא הוכיח את זכויותיו בנכס, שכן לא הביא
כל ראיה שבכוחה לסתור את הרישום במרשם המקרקעין, לפיו המערער הוא הבעלים. יחד עם
זאת, בית המשפט גם דחה את גרסת ההגנה של המערער, לפיה כספים ששילם המשיב לטובת
אותה דירת מגורים היו למעשה החזר הלוואה ישנה. אחר שתביעתו לסעד הצהרתי נדחתה,
הגיש המשיב (ביום 24.3.05) תובענה חדשה, שעניינה תביעת אותם כספים אשר המערער טען,
בתובענה הקודמת, שהיו חלק מחוב ישן של המשיב כלפיו. המערער הגיש כתב הגנה בו חזר
על טענתו כי הכספים ששילם המשיב היוו החזר של הלוואה ישנה. כן חלק על ממצאי בית
המשפט וטען כי ממצאים אלה אינם מהווים מעשי בית דין.
2. התובענה השנייה נקבעה לדיון אף היא בפני
השופטת קיציס. עם קביעת המותב, הגיש המערער (ביום 30.5.05) בקשה לפסילת בית המשפט.
בבקשתו טען, כי בית המשפט קבע קביעות נחרצות בפסק דינו, מהן יקשה עליו להשתחרר עת
ידון בתובענה החדשה. לדבריו, קביעות אלה נוגעות לשורש המחלוקת גם בתובענה הנוכחית,
וחורצות את דינו לשבט.
3. בית המשפט דחה (ביום 30.6.05) את בקשת
הפסילה. בנימוקי הדחייה נכתב, כי מטבעה של המחלוקת שעלתה בהתדיינות הקודמת הוא כי
הובאו בפני בית המשפט מחלוקות כספיות הנוגעות לרכישת נכסי מקרקעין, מחלוקות לעניין
מקור הכספים אשר שימשו לרכישת הנכס שבמחלוקת, מחלוקת בשאלת הלוואות, דמי שכירות
ועוד. עם זאת, בית המשפט סבר כי פסיקתו בהתדיינות הקודמת אינה מהווה עילה לפסילתו
בתיק הנוכחי. בית המשפט ציין כי בשלב זה של הדיון אין מקום להכריע בשאלה האם ממצאים
שנקבעו בפסק הדין הקודם עולים לכדי השתק פלוגתא. השאלה אינה רלבנטית לטענת הפסלות
משום שאם קיים השתק פלוגתא הוא מחייב כל מותב אחר. באופן דומה ""שופט
הדן בתביעת פינוי, וקובע, כי על נתבע לפנות נכס מקרקעין מאחר והוא מסיג גבול, או
מקרה בו שופט דוחה תביעה לפסק דין הצהרתי וקובע כי ההחזקה בנכס אינה כדין, אינו
נפסל בשל כך לדון בתביעה לפסיקת דמי שכירות ראויים" (פסקה 7 להחלטת הפסלות).
מאידך, אם הממצאים אינם מקימים השתק פלוגתא, אזי לא מתקיימות נסיבות המעידות על
נעילת דעתו של היושב בדין. כנגד החלטה
זו מופנה הערעור שבפניי, בו חוזר המערער על טענותיו.
4.לאחר שעיינתי בחומר שלפניי, באתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. אכן, אין די בכך שעל בית המשפט לדון מחדש באותו עניין בו דן בעבר, או בעניין דומה לו, כדי לגרום לפסילתו של בית המשפט. יש להוסיף ולהראות כי מאותה החלטה מוקדמת, או מנסיבות אחרות עולה גם "חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" (ע"א 5107/03 עדאס ובניו חברה לבניין ופיתוח (1992) בע"מ נ' דורנט (1991) ישראל בע"מ (לא פורסם); ע"א 181/05 אבתיר בע"מ נ' שנקר (לא פורסם)). הדגש הינו בשאלה המהותית, והיא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים לגוף העניין (ע"א 1016/97 פייקוב נ' פייקוב - תמיר (לא פורסם)). אין לקבוע רשימה סגורה של מקרים ועילות בעניין זה. כל מקרה לגופו. כל אירוע ונסיבותיו (ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). אף אם יאמץ בית המשפט את החלטתו הקודמת, כי למערער לא עומדת טענת הגנה פלונית, סבורני שאין בכך כל פסול. ככל שקביעותיו של בית המשפט בפסק הדין הראשון מהוות מעשה בית דין, הן מחייבות גם בהליך הנוכחי, מבלי שהדבר יקים עילת פסלות. עצם העובדה כי בשני ההליכים מדובר באותו מותב, אין בכך כדי להקים משוא פנים, במובנו של סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. אכן, בפסק דינו הראשון דחה בית המשפט את גרסת המערער, לפיה תשלום המשיב עבור הדירה נבע מחוב ישן. שכן, המערער לא הצליח להוכיח את עצם קיומו של חוב, שאותו טען כי הוחזר לאחר מכן על חשבון דירת המגורים. ברם, קביעה זו הייתה פועל יוצא של התשתית העובדתית שהונחה בפני בית המשפט באותו הליך ספציפי. טענתו של המשיב בדבר חוב כספי של המערער כלפיו, ככל שיהיה מקום לבררה, תתברר בהליך הנוכחי, על בסיס הראיות שיוגשו והעדויות שיישמעו. חזקה על בית המשפט שישמע טענה זו בלב פתוח ויכריע בה בהתאם לחומר שבפניו.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתנה היום, י' באלול התשס"ה (14.9.2005).
ה
נ ש י א