פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
6881/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המערערת:
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות
תחבורה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. תאופיק מרעי
2. נואף סאלח בסול
3. אמין סאלח בסול
4. רסמייה בסול
5. נזמייה בסול
6. נאייף סאלח בסול
7. ג'מאל טייב טאטור
8. סעיד יחיא סלימאן
9. עלי יחיא סלימאן
10. עבד אל פתאח יחיא סלימאן
11. אחמד יחיא סעיד סלימאן
12. תאופיק יחיא סלימאן
13. מרואן שחאדה
14. סאלח שחאדה
15. ריאד שחאדה
16. חוסין שחאדה
17. מוחמד שחאדה
18. רינאת חסן
19. מוחמד סעיפאן
20. מוהנד סעיפאן
21. מואייד סעיפאן
22. אחמד מוחמד סעיפאן
23. אברהים אחמד סעיפאן
24. מחמוד אחמד סעיפאן
25. אחמד ואכד
26. יחיא ואכד
27. סוהייב ואכד
28. סלימה עלי מסעוד ואכד
29. עבדאללה סלימאן
30. עבדל חמיד סלימאן
31. אחמד סלימאן
32. עזבון המנוח סלאח סלימאן ז"ל
33. עלי סלאח סלים סלימאן
34. טאלח סלאח סלים סלימאן
35. עבד אלמג'יד סלים סלימאן
36. עזבון המנוח מוחמד סלימאן
ז"ל
37. ח'אלד סלימאן
38. סלים סלימאן
39. עבד אלטיף סלימאן
40. מסעוד סלימאן
41. אמין סלימאן
42. סעאדה סלימאן
43. סעדון סלימאן
44. עזבון המנוח סאלח סלים סלימאן
ז"ל
45. עבדאללה סלימאן
46. עבד אלחמיד סלימאן
47. עבד אלרחמן סלימאן
48. סברי סלימאן
49. מדינת ישראל - שר התחבורה
בקשת המערערת
לעיכוב ביצוע הסדר דיוני ופסק דין משלים
בשם המבקשת:
עו"ד דוד כחלון;
עו"ד גלית רובינשטיין
בשם המשיבים 33-1:
עו"ד אמיל נחאס
בשם המשיבה 35:
עו"ד ברק מימון
החלטה
1.
בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ע' הוד ) קיבל את תביעת המשיבים לתשלום פיצויי הפקעה בגין הפקעות זכויותיהם במקרקעין שנעשו מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943. בין היתר נקבע, כי המשיבים זכאים לפיצויי "סבל" ( Hardship ) בגין 25% מהשטח המופקע בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (14.5.2012) (להלן: ענין רוטמן ). עמדת המערערת לפיה תחולתה של הלכה זו איננה רטרוספקטיבית נדחתה.
2.
על פסק דין זה - ולמעשה על הקביעה כי ההלכה שנפסקה בענין רוטמן חלה באופן רטרוספקטיבי - הגישה המערערת ערעור, ולצדו בקשה זו לעיכוב ביצוע פסק הדין. יצוין, כי כבר בסמוך לאחר מתן פסק הדין הגיעו הצדדים להסדר דיוני אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי, לפיו פיצויי ההפקעה כולם יופקדו בידיו של נאמן; 75% מהסכום המגיע בעבור הפקעה של כל חלקה וחלקה יועבר לכל משיב אשר יוכיח את זכאותו כנדרש על פי דין, ואילו 25% מהסכום יישאר בידי הנאמן עד ליום 1.10.2017. הוסכם כי עד ליום זה תוכל המערערת להגיש ערעור לבית המשפט העליון, וכי לאחר יום זה יועבר הסכום האמור לכל משיב שיוכיח את זכאותו, אלא אם תתקבל החלטה אחרת בבקשה לעיכוב ביצוע.
3.
בגדרי הבקשה מבוקש כי פסק הדין יעוכב בהתאם להסדר הדיוני שאליו הגיעו הצדדים, היינו כי התשלום של 25% מהסכום המגיע לפי פסק הדין לכל משיב בעד ההפקעות יעוכב עד להכרעה בערעור. סכום זה הוא שמצוי במחלוקת בגדרי הערעור, שכן זהו הסכום המשקף את פיצויי ה"סבל", ואם יוכרע ההליך לטובת המערערת וייקבע כי ההלכה שנפסקה בענין רוטמן לא חלה על המקרה דנן, לא תהיה חייבת המערערת לשלם למשיבים סכום זה לפי קביעותיו של בית המשפט המחוזי.
4.
לאחר עיון בבקשה ובתשובות המשיבים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין להראות הן כי יש סיכויים לערעורו להתקבל והן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בענייננו, הערעור נסב על שאלה משפטית אשר אין לומר כי סיכוייה להתקבל הם כה קלושים עד שיש מקום לדחות את הבקשה על אתר. ואשר למאזן הנוחות - דומני כי בנסיבות שבהן עיקר הכסף המגיע על פי פסק הדין (75% מסך הפיצוי) ישולם למשיבים בהתאם להסדר הדיוני, והכסף שנותר במחלוקת (25% מסך הפיצוי) יישאר מופקד בנאמנות, ובהינתן טענות המערערת בדבר קשיי גבייה שעלולים להתעורר אם תזכה בערעור, נוטה המאזן לטובת המערערת.
5.
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת במובן זה שסעיף 4(ג)(2) להסדר הדיוני העוסק ברכיב פיצויי ה"סבל" יעוכב עד להכרעה בערעור. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ב בחשון התשע"ח (1.11.2017).
ש ו פ ט