פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6910/20
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
שלומיק ארז
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. רו"ח אריאל אלפסי
3. עו"ד אביחי ורדי
4. ש.ד. טיפול ומחזור בע"מ
5. ש. שואבי המפרץ בע"מ
6. ש. בארי שואבי המפרץ בע"מ
7. רביב שאול
התייחסות המבקש,
המשיב 1 והמשיב 3 לסוגיית סיווג ההליך
החלטה
הליך זה הועבר לטיפולי בהתאם להחלטת כב' השופט נ' סולברג מיום 30.11.2020 לשם סיווג ההליך; האם ערעור בזכות, או ברשות. המבקש סבור כי עומדת לו זכות ערעור על ההחלטה מושא הבקשה, ואילו המשיבים 1 ו-3 טוענים כי יש לסווג את ההחלטה ככזו שהערעור עליה הינו ברשות.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי הדין הוא עם המבקש וכי יש לסווג את ההליך דנן כערעור בזכות. בהחלטה מושא ההליך נכללו למעשה שני רכיבים: הרכיב האחד עניינו בביטול פסק-דין שאישר הסכם פשרה (בערעור על הכרעת הנאמן בתביעת חוב), לאחר שנמצא כי פסק-הדין ניתן שלא במעמד כל הצדדים הרלוונטיים; והרכיב השני עניינו בהעברת הבירור בתביעת החוב של המבקש לבית הדין האזורי לעבודה. דומה כי ההשגה על הרכיב הראשון הינה אכן בדרך של בקשת רשות ערעור (ראו, בש"א 6808/15 גני באר שבע בע"מ נ' חבר (30.12.2015)). מנגד, אין ספק כי ההשגה על הרכיב השני היא בדרך של ערעור בזכות (ראו, רע"א 4551/11 קו רציף טכנולוגיה בע"מ נ' בליאכר (16.9.2012)). הלכה פסוקה היא, כי כאשר פסק-דין מסוים כולל הן עניינים שהערעור עליהם טעון רשות , הן עניינים שהערעור עליהם הוא בזכות , ניתן לערער בזכות על כל רכיבי פסק-הדין (ראו, בר"מ 264/19 קרליץ נ' משרד הפנים , פיסקה 3 (15.1.2019) והאסמכתאות שם ). על רקע זה ומבלי שנעלמו מעיניי טענות המשיבים 1 ו-3 בנוגע לתחולתו של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, בכל הנוגע לרכיב הראשון של ההחלטה, באתי לכלל מסקנה כי ניתן להשיג על ההחלטה בדרך של ערעור בזכות, לנוכח הכללתו של הרכיב השני בה, כמפורט לעיל.
בנסיבות אלה ישונה סיווגו של ההליך שבכותרת לערעור בזכות. סכום העירבון לא ישונה. המבקש (שייקרא מעתה המערער) ישלים את סכום האגרה בתוך עשרה ימים, ולאחר שיעשה כן יינתן בהליך צו סיכומי טענות כמקובל.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה
היום, י"א בשבט התשפ"א (24.1.2021).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם