ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.ביום 10.6.04 ניתן פסק דין בבית הדין לחוזים אחידים בירושלים בתיק עש 195/97 הנוגע לחוזה אחיד בבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן – "הבנק") העוסק בתנאים כלליים לפתיחת חשבון עו"ש בבנק. בית הדין הורה בפסק דינו לבנק לבצע תיקונים בסעיפים שונים בחוזה, לאחר שמצא כי יש בהם כדי לקפח את לקוחות הבנק. בית הדין דחה את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה לבטל סעיפים נוספים בחוזה בתורת תנאים מקפחים.

2.הבנק ערער לבית משפט זה על פסק הדין המחייבו לבצע תיקונים שונים בחוזה האחיד. היועץ המשפטי לממשלה ערער מצדו על דחיית אותו חלק מבקשתו לפסילת תנאים נוספים בחוזה בתורת תנאים מקפחים.

3.במהלך הדיון, וקודם לפסק הדין, ביצע הבנק בהסכמה תיקונים שונים בחוזה האחיד.

4.הבנק מבקש עתה לעכב את ביצועו של פסק הדין המחייבו לבצע תיקונים שונים בחוזה, וזאת עד למתן הכרעה בערעורי שני הצדדים בבית המשפט העליון.

5.בית הדין לחוזים אחידים, שבפניו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורים, ראה לנכון לדחותה.

6.היועץ המשפטי לממשלה וכן המפקח על הבנקים סוברים כי אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין, וכי יש לתקן את החוזה האחיד כבר עתה, על פי קביעות פסק הדין נשוא הערעור, חרף היות הערעורים תלויים ועומדים; לגישתם, הנזק העלול להיגרם לציבור מהותרת החוזים במתכונתם הקיימת, והיכולת להבטיח גם במסגרת תיקון החוזה קיומה של אפשרות התאמה מאוחרת של הוראותיו להכרעה הסופית בערעורים, מצדיקים שלא לעכב את ביצוע פסק הדין. הבנק שוטח בבקשתו את השיקולים המצדיקים עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעורים, ובהם החשש מיצירת שינויים בחוזה שלא תתלווה להם מידת הוודאות והיציבות הנדרשים לצורך פעילות במערכת הבנקאית.

7.נתתי דעתי למיגוון השיקולים העולים בסוגיה זו, ובאתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולעכב את ביצועו של פסק הדין נשוא הערעור עד להכרעה סופית בערעורים בבית משפט זה.

ביצועו של פסק הדין נשוא הערעור מחייב שינויים מקיפים בחוזה האחיד של הבנק, אשר מטבע הדברים עשויים להשפיע על הוראות חוזיות דומות המצויות בחוזים אחידים של בנקים אחרים, ומכאן על המערכת הבנקאית כולה. יתר על כן, המשיב ערער אף הוא על פסק הדין במטרה להביא להרחבת פסילתם של תנאים חוזיים שלטענתו מקפחים את הלקוחות. יוצא, איפוא, כי גדר המחלוקת בין הצדדים בערעורים הינה רחבה, וההכרעה בה עשויה להוליד צורך בשינויים והתאמות כאלה ואחרים של החוזה האחיד, בין ברוח השגותיו של הבנק, ובין ברוח טענותיו של המשיב. בנסיבות אלה, ונוכח ההשלכה הרחבה שיש לדבר על המערכת הבנקאית כולה ועל הציבור הרחב, ראוי כי פעולות לשינויים בחוזה האחיד בבנק, ואפשר אף בחוזים אחידים בבנקים אחרים, תיעשנה על יסוד פסק דין סופי ועל רקע של וודאות ויציבות משפטית. ביצוע פסק הדין טרם הכרעה בערעורים עשוי שלא לייתר, בסופו של יום, את הצורך בשינויים והתאמות נוספים נוכח הכרעה אפשרית של בית משפט זה, ולהעלות סתירות וניגודים שיצרו קושי במערכות היחסים החוזיות ומצב של אי בהירות, אי וודאות, ותסבוכת משפטית. ראוי להימנע ממצב דברים זה.

אין בכל אלה כדי לגרוע מן החשש כי בשלב הביניים עד להכרעה בערעורים, נותרים בתוקפם תנאים אשר בית הדין קבע כי הם מקפחים – עובדה העלולה להסב נזק ללקוחות. עם זאת, המענה לכך הוא כי מועד שמיעת הערעור נקבע עתה לאפריל 2006, כך שההכרעה הסופית בסוגיות העולות לדיון לא תרחק עוד לזמן רב.

בנסיבות אלה, אני מחליטה לקבל את בקשת הבנק, ולעכב את ביצוע פסק הדין נשוא הערעורים, וזאת עד למתן פסק דין בהם בבית משפט זה.