רע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ. מאיר ברפי

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת א' אפעל-גבאי )

שדחה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מ' בן-עטר ) מיום 26.10.2009. בהחלטה אחרונה זו, נדחתה בקשת המבקשת להעביר את הדיון בתובענה אזרחית שהגיש נגדה המשיב לבית משפט השלום בתל אביב -יפו.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

המשיב הגיש בחודש פברואר 2009 תביעה נזיקית נגד המבקשת בבית משפט השלום בירושלים. בטרם החל הדיון בתביעה לגופה, הגישה המבקשת בקשה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב, וזאת בטענה כי לפי הסכם ההזמנה שנערך בין הצדדים קיימת תנית שיפוט ייחודית שקובעת כי "סמכות השיפוט הבלעדית והייחודית בכל המחלוקות שיתעוררו בקשר למכונית ו/או להזמנה זו, ביצועה, הפרתה או ביטולה יהיו לביהמ"ש המוסמך בתל אביב-יפו" (להלן: תנית השיפוט בהסכם ההזמנה ) . בית משפט השלום בירושלים דחה את הבקשה, בקובעו כי תנית השיפוט בהסכם ההזמנה מתנה על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א ) בעניין הסמכות המקומית, ונוכח הוראות סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: החוק ), היא בחזקת תניה מקפחת. עוד קבע בית המשפט כי חזקת הקיפוח לא נסתרה על-ידי המבקשת, ולכן נמנע מליתן תוקף לתניית השיפוט האמורה ודחה את בקשת המבקשת. המבקשת ביקשה לערער על החלטה זאת לבית המשפט המחוזי, אך זה החליט, כאמור, לדחות את בקשתה ולהותיר את החלטת בית משפט השלום על כנה, בקובעו כי המבקשת אכן לא הצליחה לסתור את חזקת הקיפוח העומדת לחובתה.

להחלטה זאת מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

2.

בגדרי הבקשה, טוענת המבקשת כי גם לאחר תיקון סעיף 4(9) לחוק, יש להחיל את מבחן ההרתעה בפני מימוש זכות (להלן: מבחן ההרתעה ), אשר נקבע על-ידי בית משפט זה ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן , פ"ד נז(4) 473 (להלן: עניין מפעל הפיס ) לשם קביעה האם תנית שיפוט ייחודית בחוזה אחיד הינה תנייה מקפחת. המבקשת מסכימה כי כאשר תנית השיפוט בחוזה האחיד אינה תואמת את הקבוע בתקנה 3 לתקנות סד"א אשר נסבה על קביעת סמכות שיפוט מקומית, קמה חזקת הקיפוח הקבועה בסעיף 4(9) לחוק, אך מדגישה כי חזקה זאת ניתנת לסתירה על-ידי הסַפָּק, באמצעות מבחן ההרתעה. כשבועיים לאחר הגשת הבקשה, צירפה המבקשת, בהסכמת המשיב, אסמכתא נוספת לבקשתה, היא פסק-דינו של בית משפט זה בע"א 6916/04 בנק לאומי בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, 18.2.2010) (להלן: עניין בנק לאומי ) אשר ניתן לאחר הגשת הבקשה. לשיטתה, פסק הדין בעניין בנק לאומי מכריע במפורש בסוגיה הנידונה בענייננו, ומחזק את טענתה האמורה כי יש להמשיך להחיל את מבחן ההרתעה לבחינת השאלה האם תנית שיפוט ייחודית בחוזה אחיד הינה מקפחת.

בהתאם להחלטתי, הגיש המשיב תגובה לבקשה זאת, שבה טען כי נוכח פסק הדין שניתן בעניין בנק לאומי , אין בנמצא עוד כל שאלה משפטית חדשה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לגופם של דברים, טוען המשיב כי בית המשפט קמא לא שלל את החלת מבחן ההרתעה כחלק ממכלול הנסיבות שתיבדקנה בשלב סתירת החזקה כי תניה היא מקפחת. לדידו, מבחן ההרתעה אשר נקבע בעניין מפעל הפיס הוא אך אחד מבין השיקולים שאותם יש לבחון במסגרת המבחן הגמיש לסתירה החזקה האמורה.

3.

השאלה שמועלית בבקשה שלפנינו, הובאה לפתחו של בית משפט זה ברע"א 8713/06 פני ברוך נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 12.6.2008) (להלן: עניין פני ברוך ). בנסיבות אותו מקרה לא נדרשה בה הכרעה. השופטת ע' ארבל ציינה כי:

"השאלה ... האם מבחן "ההרתעה מפני מימוש זכויות" אשר הותווה בפסיקת בית משפט זה, לשם בחינת סבירות תנית שיפוט בחוזה אחיד, עודנו תקף לאחר תיקון החוק היא שאלה מעניינת שיש להניח שעוד תגיע לפתחו של בית משפט זה באופן ישיר" ( שם , פסקה 4 להחלטה).

4.

הנושא שב ונידון לאחרונה בפסק-דינו של בית משפט זה בעניין בנק לאומי . בפסק הדין נקבע כי גם לאחר התיקון בחוק, "לא נס ליחם" של טעמה והגיונה של הלכת מפעל הפיס , שם נקבע, כאמור, מבחן ההרתעה. נעמוד בתמצית על התשתית הנורמטיבית שהובהרה בפסק הדין בעניין בנק לאומי .

5.

סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים קובע לאמור:

חזקות

חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים :

...

(9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".

כאמור, סעיף זה הוא פרי תיקון מיום 1.6.2004. בנוסחו הקודם של הסעיף נקבע קיום חזקה בדבר היותה של תניה מקפחת במקרה של "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לסַפָּק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". טרם השינוי, נפסק כי לשם הקמת החזקה האמורה, על הטוען לה מוטל הנטל להראות כי מקום השיפוט שנקבע בתנית השיפוט אינו סביר, כך שנגרמת לו פגיעה מהותית בזכות להתדיינות משפטית, וכי תנית השיפוט עלולה להרתיעו מפני מימוש זכויות (עניין מפעל הפיס , בעמ' 480). משקמה חזקה זאת, היא ניתנת לסתירה על-ידי הצד המבקש להשאיר את התניה על כנה.

6.

בבחינת תנית השיפוט בהסכם ההזמנה, יש להפריד בין שני שלבים נפרדים: בשלב הראשון יש לבחון האם היא נופלת בגדרי סעיף 4(9) לחוק, שאז חזקה שהיא מקפחת. אם נקבע כי קמה החזקה דנן, יש לבחון – בשלב השני – האם הצליח הסַפָּק לסתור אותה בנסיבות העניין.

לעניין השלב הראשון, תכליתו של תיקון החוק, אשר נלמדת מדברי ההסבר להצעת החוק, היתה להרחיב את היקף החזקה ולקבוע כי כל תניה בחוזה אחיד אשר יש בה כדי להתנות על הדין הרגיל בדבר מקום שיפוט חזקה שהיא מקפחת (ראו: עניין פני ברוך , פסקה 6 להחלטה). בעניין זה אכן לא קיימת מחלוקת בין הצדדים (פסקה 21 לבקשת רשות הערעור; פסקה 7 לתשובת המשיב).

בשלב השני, משקמה החזקה האמורה, על הסַפָּק מוטל הנטל לסתור אותה ולהראות כי התניה אינה מקפחת בנסיבות העניין, וזאת לפי הקבוע בסעיף 3 לחוק:

תנאי מקפח וביטולו

בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח).

עיון בפסק-דינו של בית משפט זה בעניין מפעל הפיס

מעלה כי מבחן ההרתעה שנקבע בו התייחס לשלב הראשון - הקמת חזקת הקיפוח לפי סעיף 4(9) לחוק כנוסחו אז.

עוד עולה מפסק הדין ב עניין מפעל הפיס , כי בשלב השני שבו בוחנים את התניה על יסוד הוראות סעיף 3 לחוק, קיימים שיקולים נוספים שאותם יש להביא בחשבון. זאת ניתן ללמוד גם מלשון סעיף 3 אשר קובע במפורש כי יש לשים לב "למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות" בעת בחינת השאלה האם יש בתניה מסוימת משום קיפוח הלקוח.

7.

כאמור, בעניין בנק לאומי, נפסק כי "לא נס ליחה" של הלכת מפעל הפיס ( שם , פסקה 127 לפסק-דינו של השופט י' אלון ). נקבע כי "הגיונה וטעמה" של הלכת מפעל הפיס, בדגש על ה פיחות שחל במעמד הסמכות המקומית ככלי לקדם את נוחות בעל הדין ( מפעל הפיס , בעמ' 478; וגם: רע"א 6920/04 לוי נ' פולג , פ"ד מט(2) 731, 734), עודם רלוונטיים, גם לאחר התיקון בחוק. מכאן, שבשלב השני, שבו בוחן בית משפט אם נסתרת חזקת הקיפוח ביחס לתנית שיפוט ספציפית, ייקח הוא בחשבון את שיקול ההרתעה מפני מימוש זכויות. לשון אחר, ככל שיצליח הסַפָּק להראות כי אין בתנית השיפוט כדי להרתיע את הלקוח מעמידה על זכויותיו המשפטיות, כן ייטה בית המשפט לקבוע כי התניה אינה מקפחת בנסיבות העניין. עם זאת, בכך לא מתמצה הבדיקה. כאמור בסעיף 3 לחוק, יש לבחון את התניה "בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות" , כאשר בשל החזקה האמורה, נטל ההוכחה להראות כי התניה אינה מקפחת מוטל על כתפי הספק. וכך נקבע בעניין בנק לאומי :

"המבחן לקיומו של תנאי מקפח ולהוראה שיפוטית בדבר ביטולו או שינויו אינו מבחן טכני צר, אלא קשור הוא בטבורו, כנאמר בסעיף 3 לחוק, "למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות" ( שם , פסקה 127 לפסק-דינו של השופט י' אלון ).

מן הכלל אל הפרט

8.

בית משפט קמא בחן ומצא כי תנית השיפוט בהסכם ההזמנה נופלת בגדריו של סעיף 4(9) לחוק, מאחר שהיא מתנה על ההוראות בדבר סמכות מקומית בתקנה 3 לתקנות סד"א. משקמה בעניינה של התניה האמורה החזקה שלפיה היא "תנאי מקפח", על המבקשת (שהיא הסַפָּק) היה מוטל הנטל להוכיח כי לנוכח מכלול הנסיבות – לרבות שאלת ההרתעה מפני מימוש זכויות – התניה אינה מקפחת. בית המשפט קמא קבע כי היא לא עמדה בנטל זה.

לאחר שראינו כי התשתית הנורמטיבית הובהרה לאחרונה בעניין בנק לאומי , השאלה היחידה הנותרת לדיון היא שאלת עמידתה של המבקשת בנטל ההוכחה כי התניה אינה מקפחת, בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפנינו. שאלה נקודתית זו אינה מצדיקה דיון "בגלגול שלישי", ולכן אין עילה למתן רשות ערעור

(ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

דין הבקשה, אפוא, להידחות.

בנסיבות העניין אין אני עושה צו להוצאות.