ע"א 6937/99 שירי חביב נ. עו"ד דורית טילר,מפרקת החברה דו חברה קבלנית לבני

בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.ביום 24.10.99 הומצאה לבא כוח המבקשת הודעה על קביעת ערבון, לפיה נדרשה המבקשת להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך שלושים יום. ביום 3.12.99, כעשרה ימים לאחר חלוף המועד ביקשה המבקשת להפקיד את הערבון. ומשנדחתה בקשתה הגישה את הבקשה שבפני. בבקשתה היא טוענת, כי הואיל ובפסק הדין נשוא הערעור חוייבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 ש"ח התקשתה לגייס במהירות הנדרשת הן את כספי הערבות והן את הסכום שנפסק - מכך נובע האיחור. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי דחיית בקשתה תגרום למחיקת ערעורה ותסב לה נזק בלתי הפיך - הואיל וסיכויי ערעורה טובים.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה להארכת מועד. לטענתה, המבקשת רחוקה מלהיות מעוטת אמצעים, לאביה רכוש רב והוא תומך בה. כך שאין להניח, כי ניצבה בפני קושי אמיתי בגיוס כספי הערבון והתנהגותה אינה אלא זלזול בהחלטות בתי המשפט (שכן גם סכום ההוצאות שולם לאחר פתיחה בהליכי הוצאה לפועל).

3.אכן, התנהגות המבקשת אינה נקייה מביקורת: היא לא הגישה בקשה להארכת מועד מבעוד מועד - בטרם חלף המועד להפקדת הערבון וגם לאחר מכן ניסתה להפקיד את הערבות בלא רשות. עם זאת, איני סבור שמחדלים אלה צריכים, בנסיבות העניין להביא לדחיית הבקשה וכנגזרת מכך - למחיקת הערעור. בסופו של דבר, מצויה בתיק בית המשפט ערבות להבטחת הוצאות המשיבה - ערבות זו הופקדה ימים ספורים לאחר חלוף המועד להפקדתה. משהופקדה - זכה האינטרס של המשיבה להגנה ראוייה. האיחור הקל בהפקדה לא גרם עיכוב של ממש בהליך - כך שגם האינטרס הציבורי לא נפגע. לפיכך, ומשתוקן המעוות בטרם התריע בית המשפט על כוונתו למחוק את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון ובטרם פנתה המבקשת בבקשה בעניין זה (וראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף , פ"ד נב (3) 625), איני סבור שיש מקום למנוע מן המבקשת את זכות הערעור שלה. די יהיה, בנסיבות העניין, אם תחוייב המבקשת בהוצאות המשיבה ובתשלום לאוצר המדינה - בגין הטורח שגרם מחדלה.

הבקשה להארכת המועד להפקדת ערבון עד למועד הפקדתו בפועל מתקבלת איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ש"ח ותשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח.