רע"א 6939/99 י.ש.ב.א ייזום ובניה בע"מ נ. טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ

1.משיבה 1 (להלן: החברה) נקלעה לקשיים כספיים ומונה לה מנהל מיוחד. נכס מקרקעין של החברה (להלן: הנכס) משועבד לטובת משיב 2 (להלן: הבנק). במסגרת הליכי הניהול המיוחד העמיד המנהל המיוחד את הנכס למכירה ואף קיים התמחרות. המבקשת הוכרזה על ידי המנהל המיוחד כזוכה בהתמחרות והגישה בקשה לבית המשפט לאשר את זכייתה. בית המשפט אישר ביום 18.7.99 את זכייתה של המבקשת בהתמחרות בכפוף לזכותה של רוכשת דירה בנכס, לאחר שהמבקשת הסכימה לכפיפות זו. בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו נדחתה.

2.לאחר זמן הגישה החברה באמצעות המנהל המיוחד בקשה לבית המשפט המחוזי לביטול זכייתה של המבקשת כשהנימוק העיקרי הוא שהמבקשת מתכוונת לשלם את התמורה בתשלומים והיא מתנה את העברת התמורה בחתימת המנהל המיוחד על מסמכים שונים לצורך השגת מימון לרכישת הנכס על ידה. בית המשפט לא ביטל את זכייתה של המבקשת, אלא החליט ביום 4.10.99 (להלן: ההחלטה הראשונה) במעמד צד אחד, ליתן ארכה למבקשת לשלם את התמורה עד ליום 7.10.99, ואם לא תשולם התמורה, תבוטל זכייתה, כבקשת המנהל המיוחד. ובלשון בית המשפט:

"אם חברת י.ש.ב.א אינה מסוגלת לגייס את הכסף, או מתנה את נתינתו בתנאים שאינם מקובלים על המנהל המיוחד והנאמן - ההחלטה בדבר מכירת זכויות ט.ש.ת במגרש 308 בגוש 30307 חלקה 1 בשכונת רכס חלילים - במבשרת ציון - בטלה.

ניתנת בזה ארכה לי.ש.ב.א. לתת את הכסף לנאמן עד יום 7.10.99 שעה 12:00. אם לא תעשה כן - המנהל המיוחד והנאמן יוכלו למכור את הנכס למשקיעים הזרים - בתנאים שנקבעו בהחלטתי מיום 21.6.99 בבש"א 2751/99."

3.ביום 7.10.99 הגישה המבקשת בקשה לביטול ההחלטה הראשונה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה אך נתן למבקשת ארכה לתשלום לידי הנאמן עד 14.10.99 שעה 12:00 (להלן: ההחלטה השניה):

"מאחר שהמבקש טוען שקבל את החלטת בית המשפט רק לאחר המועד שנקבע למתן הכסף, אני נותנת לו ארכה נוספת עד 14.10.00 שעה 12:00 לתת את הכסף. לא תנתן ארכה נוספת.

אין מקום לביטול החלטתי ואין מקום לעיכוב ביצוע."

על שתי ההחלטות - ההחלטה הראשונה והשניה - הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו, במסגרתה ניתן עיכוב ביצוע עד למתן החלטה בבקשה.

4.במשך כל התקופה שמאז ההתמחרות ועד היום, לא נחתם חוזה בין המבקשת ובין המנהל המיוחד. על פי העולה מן החומר שלפני, גם לא היה בנמצא חוזה כזה כטיוטה נלווית להתמחרות וכחלק ממנה באופן שמי שזוכה בה חייב לחתום עליו. לאחר שהצדדים השיבו לשאלות הבהרה שונות, כפי שנתבקש מהם בהחלטותי מיום 28.10.99 ומיום 2.12.99, ולאחר שהתשובות לא הבהירו את המעורפל, זומנו הצדדים לישיבה בה הוצגו לראשונה, בפנַי, מספר טיוטות של חוזה עם תיקונים רבים בכתב יד, שאף אחת מהן לא נחתמה על-ידי הצדדים. באשר לתנאי ההתקשרות לרכישת הנכס נתלים הצדדים בטיוטות ההסכם, כאשר זה מפרשם בכה וזה מפרשם בכה. כמו כן מוסיפים הם וטוענים לנהלים ונוהגים שלפיהם מתקשרים צדדים בנסיבות דומות כאשר עומדת על הפרק רכישת נכס של חברה הנמצאת בניהול מיוחד כשההתמחרות היא אחד מההליכים לעסקה.

5.המבקשת טוענת, כי היא נכונה להסדיר את תשלום התמורה עבור רכישת הנכס תוך 24 ימים, אם המנהל המיוחד יחתום על כל המסמכים הדרושים לקבלת אשראי למבקשת לשם רכישת הנכס. המנהל המיוחד טוען, כי לא התחייב לחתום על שום מסמכים ובודאי לא לקחת על עצמו התחייבויות אישיות כלפי הבנק או כלפי כל גורם אחר. על כל פנים טוען הוא, כי תנאי הגורם המממן כפי שהועלו במכתב שהוצג, הם כאלה שלא יאפשרו לניהול המיוחד לעשות שימוש בכסף תקופה ארוכה מאוד. המנהל המיוחד מציין, כי קיים רוכש אחר המוכן לרכוש את הנכס במחיר זהה והוא הפקיד שיק מזומן על מלא סכום הרכישה.

6.כאמור, אין הסכם חתום בין הצדדים והטיוטות הבלתי חתומות שהוצגו אינן באות במקום הסכם כזה. המנהל המיוחד, שהוא פקיד בית-משפט, חייב לעשות הכל לפי שקול דעתו לטובת נושי החברה שתחת ניהולו. הוא עומד תחת פיקוח בית משפט ועליו לקבל הנחיות ואישורים מבית משפט לפעולותיו. במקרה זה, קבע בית המשפט המחוזי מועד מסוים לתשלום תמורת הנכס לידי הנאמן, ללא התניית תנאים כלשהם, ללא חיוב המנהל המיוחד בחתימה על מסמכים כלשהם. בית המשפט רשאי היה לעשות כן בהעדר חוזה מחייב בין הצדדים. הנוהג הנטען והשנוי במחלוקת, גם אם קיים כזה, אינו בא במקום הסכם מה עוד שנוהג כזה לא נטען בצורה רצינית ולא הוכח.

7.במצב דברים זה, אין מקום להתערב בהחלטות בית המשפט המחוזי ודין בקשת רשות הערעור להידחות.

8.הבקשה נדחית והמבקשת תשלם למשיבה 1 הוצאות בסך 15,000 ש"ח.