ע"א 6977/14 נילי וינברג נ. טלי אברהם

הערעור קבוע לשמיעה ליום 20.1.2015, והמערערת עתרה בבקשה דכאן לפסילתי מלשבת בדין.

1.

לאחר שעיינתי בבקשה, איני רואה להיעתר לה. העובדה שבית המשפט המליץ למערערת בישיבת קדם הערעור לחזור בה מערעורה אינה מהווה עילת פסילה. לשם כך קיים מוסד קדם הערעור, ומובן כי המערערת רשאית לשכנע את בית המשפט בצדקת ערעורה, וחזקה על בית המשפט כי ישמע את הערעור בלב פתוח ובנפש חפצה.

2.

המערערת מנתה בבקשתה תיקים שונים בהם "הקבוצה" הייתה מעורבת ואשר נסתיימו בדחיית הערעור, תוך ציטוט של קביעות או אמירות כאלה ואחרות בפסקי הדין, אך לא מצאתי בכל אלה עילת פסילה (ואציין כי אילולא הזכירה המבקשת בבקשתה את ע"א 9132/11 לא הייתי זוכר כלל כי משרד "הקבוצה" הוא שייצג בתיק זה).

3.

המבקשת העלתה התבטאויות שונות שנאמרו לטענתה במהלך דיונים מקדמיים בערעורים שונים. הדברים אינם מופיעים עלי פרוטוקול ואינם זכורים לי, אך אני נכון להניח כי אכן התבטאתי לגבי חוסר נכונות המשרד לקבל המלצות בית המשפט, ולאור זאת, בדבר חוסר הטעם בקיומם של הליכי קדם ערעור, והאפשרות כי במקרה של דחיית הערעור יוטלו הוצאות. איני רואה בכך כל עילה לפסילה.

4.

ולבסוף, אומר את המובן מאליו, כי כל תיק נדון לגופם של דברים ולא לגופו של עורך דין או משרד, וכי בית המשפט יושב בערעור בהרכב שופטים, וחזקה על כל חברי ההרכב כי יכריעו בערעור לגופו.

5.

לפני סיום, אציין כי למרות האמור לעיל שקלתי להיענות לבקשה ולו על מנת למנוע מצב בו המבקשת תחוש אי נוחות, גם אם סובייקטיבית. אלא שסבורני כי בכך אתנצל מחובתי כשופט לדון בכל תיק, מקום בו אין עילת פסילה ומקום בו אני חש כי לא אתקשה לדון בתיק לגופו.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית.