ע"א 6988/00 מנשה כהן נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

בהחלטה מיום 25.10.00 ביקשתי תגובת המשיב לבקשה זו. אולם מתברר כי התגובה הוגשה קודם לכן, כך שהחלטה זו התייתרה.

בעלי הדין חלוקים ביניהם בשלושה נושאים עיקריים:

האחד - עצם הסמכות לחייב בהפקדת ערבון בערעור על החלטת רשם. השני - סיכויי המערער לזכות בערעורו, והשלישי - מצבו הכלכלי של המערער והאם יש בו כדי להצדיק פטור מהפקדת ערבון או הפחתתו.

באשר לסמכות לחייב בהפקדת ערבון בערעור על החלטת רשם - אני סבורה כי יש להבחין בין החלטה אחרת של רשם, הפטורה מערבון מכח תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-, לבין פסק דין של רשם, שדינו לעניין זה כדין פסק דין של בית המשפט בו מכהן הרשם. לאחרונה נדרשתי לעניין זה בע"א 2251/00, מוחמד מלחיס נגד יעקב יורם גובס (לא פורסם), ואין צורך להוסיף על כך.

בשתי השאלות הנותרות אין הדברים כה פשוטים:

בשאלת סיכויי הערעור: לכאורה, סיכוייו של ערעור זה אינם טובים, הן בשל הטעמים שפורטו בהחלטת בית המשפט המחוזי, ובעיקר ההימנעות מהבהרה מפורשת של מהות העובדות החדשות והסיבה לכך שלא ניתן היה להשיגן קודם לכן, הן משום שבקשות שונות לדון בראיות אלו נדחו ב"גלגוליו" הקודמים של תיק זה.

אף על פי כן אין אני יכולה לקבוע כי סיכויי הערעור קלושים, כיוון שמכל החומר המונח לפניי עולה כי טענות המערער לא נידונו, בערכאה כלשהי, לגופו של עניין.

המערער טוען כי חתימתו על גבי מסמכים המסדירים מתן הלוואה מן הבנק המשיב זויפו כך שאין הוא חייב דבר למשיב בגין ההלוואה נשוא הליכים אלו.

דרכו של המבקש בעניין זה אינה סלולה: ראשית עליו להתגבר על המחדלים שמנעו דיון בראיות עד כה. לאחר שיעבור משוכה זו, עליו להראות כי זיוף המסמכים, אם אכן נעשה, אכן שולל את חובותיו כלפי הבנק. אולם על אף כל זאת, לא ניתן לשלול את הסיכוי שבית המשפט ימצא לנכון לדון בטענות אלו.

נותרה, איפוא, שאלת מצבו הכלכלי של המבקש. המבקש טוען כי על דירת מגוריו

רובצת משכנתא בסך 800,000 ש"ח. המשיב מבהיר כי מדובר בדירת יוקרה, שהמערער עצמו העריך את שוויה ב- 800,000.

מעיון בטענת הצדדים התרשמתי כי מצבו של המבקש אינו קשה במידה המצדיקה לפטרו מהפקדת ערבון, ומל מקום הוא בעל דירה יקרת ערך ומשועבדת רק בחלקה, וכן נעזר באחיו שהוא בעל אמצעים. אין, איפוא, מניעה שהמערער ייעזר במקומות אלו גם לצורך הפקדת הערבון.

עם זאת, לאור מכלול הנסיבות במפורט לעיל, אני סבורה כי סכום הערבון שנקבע, 50,000 ש"ח, הוא גבוה בנסיבות העניין. קשה להניח כי המערער יחויב בהוצאות משפט בשיעור זה, גם אם יידחה הערעור.

לאור כל האמור החלטתי להעמיד את הערבון בערעור זה על סכום של 20,000. הערבון יופקד תוך עשרים יום מהמצאת החלטה זו.