ע"א 6990/19 פלוני נ. איילון חברה לביטוח בע"מ

1.

לפניי בקשה מטעם המשיבה להרחבת היקף סיכומיה, להרחבת היקף סיכומי התשובה מטעם המערערים בהתאמה, ולמתן אפשרות דיונית למשיבה להשיב לסיכומי התשובה מטעם המערערים. המערערים מתנגדים לבקשה.

2.

ההליך שבכותרת מופנה כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ח' וינבאום וולצקי ) שבגדרו נדונה תביעה אזרחית שהגישו המערערים כנגד המשיבה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד או: החוק ), על רקע אירוע שבמהלכו נגרמו למערערת 1 פציעות קשות בקרקפת ראשה. הדיון בתביעה התמקד בשתי סוגיות מרכזיות הנוגעות לשאלת החבות – סוגייה עובדתית , שעניינה נסיבות התרחשות האירוע ובפרט השאלה מהו הרכב שגרם לפציעתה של המערערת 1 – האם מדובר בכלי רכב פרטי, כפי שטענו המערערים, או שמא בטרקטור, כפי שטענה המשיבה; וכן סוגיה משפטית , והיא האם האירוע נופל בהגדרה של "תאונת דרכים" ככל שהפגיעה אכן נגרמה מכלי רכב פרטי, כפי טענת המערערים. בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי נדונה תחילה הסוגיה המשפטית , ובהקשר זה נקבע כי גם אם תתקבל גרסת המערערים באשר לנסיבות קרות האירוע (ובעיקר טענתם כי הפגיעה נגרמה מכלי רכב פרטי), הרי שאין האירוע נופל להגדרה של תאונת דרכים בהתאם להוראות חוק הפלת"ד. בית המשפט קמא הוסיף ונדרש למעלה מן הדרוש גם לסוגיה העובדתית

ובהקשר זה קבע כי יש להעדיף את גרסת המערערים לפיה פציעתה של המערערת 1 נגרמה מכלי הרכב הפרטי, על פני גרסת המשיבה שלפיה הפציעה נגרמה מטרקטור. כפי שצוין לעיל, חרף מסקנה

עובדתית

זו הרי שהתביעה נדחתה בסופו של דבר וזאת בשים לב להכרעה בסוגיה

המשפטית .

3.

המערערים לא השלימו עם תוצאת פסק-הדין ועל כן הגישו את הערעור שבכותרת. המערערים סומכים ידם על הכרעת בית המשפט המחוזי בסוגיה העובדתית (מהו כלי הרכב שגרם לפציעה) אך מלינים על הכרעתו בסוגיה המשפטית

(האם מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק), אשר הובילה כאמור לדחייתה של התביעה. בהתאם לצו סיכומי הטענות שניתן בהליך דנן ביום 5.12.2019 (להלן: צו הסיכומים ), הגישו המערערים את סיכום טענותיהם בערעור, בהיקף של עשרה עמודים. בסמוך לאחר מכן הגישה המשיבה בקשה להרחבת היקף סיכומיה, מעשרה עמודים, כפי שנקבע בצו הסיכומים, לעשרים עמודים. לטענת המשיבה, הרחבת היקף זו נחוצה לה משום שבכוונתה להלין בסיכומיה על הכרעתו של בית המשפט המחוזי בסוגיה העובדתית . בהקשר זה מדגישה המשיבה כי לא עומדת לה האפשרות הדיונית להגיש ערעור שכנגד, מאחר ש"זכתה" בהליך המשפטי ולא "נפגעה" ממנו. על רקע זה מציינת המשיבה כי האפשרות הדיונית היחידה העומדת בפניה להלין על הכרעתו של בית המשפט קמא בסוגיה העובדתית

היא בדרך של הצגת טענותיה בהקשר זה בגדר סיכומיה. הואיל ובסיכומיה מתכוונת המשיבה להתייחס גם לטענות המערערים באשר להכרעה בסוגייה המשפטית , סבורה המשיבה כי מן הראוי להגדיל את היקף סיכומיה כך שתוכל להתייחס כראוי לשתי הסוגיות. המערערים מצידם מתנגדים לבקשה ולשיטתם את טענותיה של המשיבה באשר להיקף הסיכומים היה עליה להעלות במועד בו ניתן צו הסיכומים וככל שהייתה עושה כן יכולים היו המערערים להתייחס בסיכומיהם לא רק לסוגיה המשפטית אלא גם לזו העובדתית. על רקע זה סבורים המערערים כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי.

4.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המשיבה להתקבל בחלקה.

אין ספק שבידי המשיבה לא עומדת כל אפשרות דיונית להשיג על פסק-הדין בדרך ערעורית כלשהי שכן לא ניתן נגדה כל סעד

ולעניין זה כבר נפסק כי התנאי הבסיסי להגשת ערעור הוא שבעל הדין נפגע מפסק הדין ומבקש את שינויו

האופרטיבי

(ראו והשוו, רע"א 1560/06 לוי נ' שקלים

(17.4.2007); כן ראו חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי

408 (מהדורה שלישית, 2012)). אכן, משיב אשר אינו מבקש לשנות את פסק-הדין מבחינת תוצאתו , אלא רק מבקש שיחול שינוי בהנמקה , אינו יכול להגיש הודעת ערעור עצמאית מטעמו, ואף ערעור שכנגד (ראו, ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי ואח' נ' ארנון , פיסקה 15 (20.6.2010); ע"א 7043/14 חברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פיסקה 8 (1.5.2016); עע"ם 3550/15 משרד הבטחון האגף לשיקום נכים נ' פלוני , פיסקה 31 (30.5.2016); ע"א 8121/16 פלוני נ' שעבאני , פיסקה 9 (13.12.2018)). תחת זאת רשאי הוא להעלות את טענותיו כנגד ההנמקה האמורה במסגרת סיכומיו כמשיב בערעור שהוגש כנגדו (ראו, בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695, 699 (1991); ע"א 1356/09 בנק מזרחי-טפחות בע"מ נ' צוף יער בניין והשקעות בע"מ , פיסקה 3 (22.7.2010)). בהקשר זה יצוין – מבלי להביע כל עמדה באשר לטענות המשיבה לגופו של עניין – כי באופן עקרוני רשאית ערכאת הערעור לקבל את טענות המשיב במקרה מסוג זה וזאת מכוח סמכותה לפי תקנות 454 או 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו למשל, ע"א 3349/13

זהבי נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון , פיסקה 13 (12.10.2015)).

5.

על רקע האמור לעיל אין מקום לחסום את דרכה של המשיבה מלהעלות טענותיה באשר לסוגייה העובדתית במסגרת סיכומיה (וזאת כאמור, מבלי להביע כל עמדה באשר לטענות אלה לגופן וסיכוייהן להתקבל). עם זאת אין מקום להרחיב את היקף הסיכומים באופן המבוקש.

בנסיבות העניין ובשים לב לטענות המערערים ובהתחשב בחשיבות השמירה על ה"שוויון הדיוני", אני נעתר לבקשה באופן חלקי במובן זה שהיקף סיכומי המשיבה יוגדל לכדי 15 עמודים (הגדלה של חמישה עמודים) ובהתאמה היקף סיכומי התשובה מטעם המערערים יוגדל לכדי שבעה עמודים (הגדלה של חמישה עמודים).

בנסיבות העניין ולנוכח עיתוי הגשת הבקשה לא ראיתי לאפשר למשיבה להשיב לסיכומי התשובה מטעם המערערים וכן לא ראיתי לפסוק הוצאות.

יובהר כי המועד להגשת הסיכומים, כפי שנקבע בהחלטתי מיום 22.3.2020, יעמוד על כנו.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.