ע"א 7036/16 אנדרו ניל (חנוך) אייקנהולץ נ. יואל נדב

1.בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיא א' אורנשטיין ) מיום 4.7.2016 בפש"ר 28117-02-16 על ביטול הצו לכינוס נכסים שניתן נגד המשיב 1 (להלן: נדב ).

2.הצדדים נתקשרו בקשרי עסקים. בשלב מסוים נתגלע סכסוך בין הצדדים, וניתן פסק בוררות במסגרתו נקבע כי על נדב לשלם למבקשים סך של כ-7 מיליון ₪. משלא שילם נדב את סכום הכסף האמור, פתחו נגדו המבקשים בהליכי הוצאה לפועל. בהמשך, נוכח הברחת נכסים שביצע לטענתם נדב, ומשלא שעה להתראת פשיטת רגל, הגישו המבקשים בקשה למתן צו לכינוס נכסיו של נדב, ולהכרזתו כפושט רגל. ביום 8.5.2016 התקיים דיון בבקשה, בסופו ניתן נגד נדב, בהסכמתו, צו כינוס לנכסיו ומונה מנהל מיוחד, הוא המשיב 2.

3.לאחר מתן צו הכינוס פרע נדב את חובו כלפי המבקשים, כאמור, כ-7 מיליון ₪, ולפיכך הגיש בקשה לביטול צו הכינוס. ביום 26.6.2016 התקיים דיון בבקשה, בסופו הביע בית המשפט המחוזי את דעתו כי נוכח העובדה שנדב פרע את החוב העיקרי שבגינו ניתן צו הכינוס מלכתחילה, ומאחר שתביעות החוב הנותרות נגדו אינן חלוטות, יש לכאורה מקום להורות על ביטול צו הכינוס. זאת, בכפוף לכך שנדב יפקיד בקופת בית המשפט סך של 236,000 ₪, שזהו החוב החלוט היחיד שנותר לנדב כלפי המבקשים.

4.נדב הפקיד בקופת בית המשפט סך של 236,000 ₪, ובהמשך, ביום 4.7.2016, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול צו הכינוס. בית המשפט המחוזי קבע כי תביעות החוב הנוספות שהוצגו על-ידי המנהל המיוחד אינן מבוססות על החלטות שיפוטיות חלוטות. בית המשפט המחוזי קבע, כי "לא יעלה על הדעת שבית המשפט של חדלות פירעון יהווה מסלול עוקף לבירור של תביעות שמקומן במסגרת הליכים נפרדים, בהם יהיה מקום להביא ראיות, לשמוע עדויות ולקבוע ממצאים. אמנם לעתים גם כאשר יש חוב כזה או אחר שנוי במחלוקת ניתן במסגרת תביעת חוב להכריע בו, ככל שאינו סבוך ומורכב, אך לא כאשר כל החובות שנויים במחלוקת" . לפיכך, בשים לב לעובדה שנדב פרע את חובו העיקרי כלפי המבקשים, דבר המבסס את כושר הפירעון שלו; משלא הוכח קיומו של מעשה פשיטת רגל אחר; ומשהביע כונס הנכסים הרשמי את עמדתו כי אין מקום להותיר את צו הכינוס על כנו – הורה בית המשפט המחוזי על ביטול הצו.

5.על החלטת בית המשפט המחוזי, בהיותה 'צו בפשיטת רגל', הגישו המבקשים ערעור. בד בבד עם הגשת הערעור, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, בגדרה ביקשו להותיר את צו כינוס הנכסים על כנו עד למתן החלטה בערעור, וזאת מחמת החשש שמא נדב יבריח את נכסיו ויברח מהארץ באופן שיותיר את המבקשים ניצבים לפני שוקת שבורה. לטענת המבקשים סיכויי הערעור להתקבל – גבוהים: ראשית , נדב לא היה רשאי לשלם על דעת עצמו את חובו לאחר מתן צו הכינוס, שאז נכסיו מוקנים למנהל המיוחד, ומשכך מדובר בהעדפת נושים פסולה שדינה להתבטל; שנית , המבקשים טוענים כי הבקשה לצו כינוס לא הוגשה רק בגין החוב החלוט של נדב כלפיהם (שכאמור נפרע), אלא גם בגין מעשי פשיטת רגל בדמות הברחת נכסים שביצע לטענתם בעבר. המבקשים מפרטים שורה של מעשים שביצע נדב בעבר המהווים לדבריהם הברחת נכסים, ומעצימים לטענתם את החשש כי יעשה כן גם כעת, אם לא יוותר צו הכינוס על כנו; שלישית , בין המבקשים לבין נדב מתנהל מזה מספר שנים הליך משפטי נוסף בבית משפט השלום בפתח תקווה, בעניין תביעה ששווייה למעלה ממיליון ₪, שטרם ניתנה בו הכרעה. לטענתם, נוכח החשש הממשי מהברחת נכסים על-ידי נדב, הרי שאי-הותרת צו הכינוס על כנו עלולה להכביד על ביצוע פסק הדין, אם אמנם יזכו בתביעתם; רביעית , לנדב יש לכאורה חובות נוספים כלפי נושים אחרים, ומן הדין היה להמשיך ולקיים את הליך פשיטת הרגל באמצעות אותם נושים, ולמצער לפרסם הודעה על דבר ההליך, כדי שלנושים נוספים תהיה הזדמנות להמשיך את ניהול ההליך.

אשר ל מאזן הנוחות , המבקשים טוענים כי הוא נוטה בבירור לטובתם. כאמור, אלמלא יוותר צו הכינוס על כנו, ישנו חשש ממשי כי נדב יפעל להברחת נכסיו, דבר אשר יגרום להם נזק בלתי-הפיך, והערעור על ההחלטה יהיה תיאורטי בלבד.

6.לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה ועיינתי בנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות. כידוע, במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע נבחנים סיכויי הערעור להתקבל ומאזן הנוחות בין הצדדים. סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים במידה המצדיקה את קבלת הבקשה. לבית המשפט נתון שיקול דעת להורות על ביטולו של צו לכינוס נכסים, בין היתר, מקום בו "הושג הסדר בין החייב לבין נושיו או שהוכח להנחת דעתו שחובותיו של החייב נפרעו" (ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל 122 (מהדורה שלישית, 2010)). בנדון דידן, פרע נדב את החוב המרכזי שבגינו ניתן מלכתחילה צו הכינוס, ובכך הסיר את חובותיו כלפי המבקשים. ה'חובות' היחידים שנותרו לנדב בשלב זה, הן כלפי המבקשים, הן כלפי נושים אחרים, אינם אלא תביעות חוב תלויות ועומדות שטרם הוכרעו. בנסיבות אלו, החלטת בית המשפט המחוזי להורות על ביטול צו הכינוס נראית, על פני הדברים, מבוססת.

7.גם מאזן הנוחות בין הצדדים אינו נוטה לטובת המבקשים. אדרבה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, את חששם של המבקשים מפני הברחת נכסים ניתן להפיג באמצעות הגשת בקשה מתאימה לסעד זמני במסגרת ההליך המתנהל בבית משפט השלום. ואמנם, עיון ב'נט-המשפט' העלה כי ביום 31.7.2016 הגישו המבקשים, במסגרת ההליך בבית משפט השלום, 'בקשה דחופה לעיקולים זמניים ולעיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד' נגד נדב, במסגרתה ציינו כי היא מוגשת, בין היתר, על רקע ביטול צו הכינוס. בקשה זו נדחתה. מסיבות השמורות עמם, לא ראו המבקשים לציין את דבר הגשת הבקשה ודחייתה בבקשה שלפנַי, אף שמן הראוי היה לעשות כן. כך או אחרת, בנסיבות העניין, לפני המבקשים מסלול נוסף לשם הבטחת קיומו של פסק הדין, ככל שיזכו בתביעתם.

8.אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע – נדחית.