ע"א 7073/99 בן עזרא בת אל נ. כהן צדיק

1.המשיבה (בת אל בן עזרא), בת 12 וחצי שנים לערך, זכתה בבית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' קמא), ביום 14.9.99, בפסק דין המחייב את המבקשת 2 (מנורה חברה לביטוח בע"מ) (להלן - המבקשת) לשלם לה פיצויים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975-, בגין נזקים שונים שנגרמו לה בתאונת דרכים בה היתה מעורבת בהיותה בת שש וחצי שנים לערך. כיוון שהמשיבה או הוריה לא פנו, עד למועד מתן פסק הדין, אל המוסד לביטוח לאומי בתביעה לגימלאות שונות העשויות להגיע למשיבה או עבורה בשל נכותה, הורה בית המשפט לנכות מתוך הפיצויים שפסק את השווי המוערך של גימלאות אלה. סכום זה, ציווה בית המשפט בפסק הדין, "יופקד בחשבון נאמנות נושא פירות, שפרטיו ותנאיו יתואמו בין באי כוח הצדדים, עד לבירור סופי של תביעת התובעת וקבלת דמי הגימלאות להם זכאית התובעת או דחיית תביעתה, לפי העניין".

לאחר מתן פסק הדין התעוררה שאלה לגבי סוגי הגימלאות, לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה1995-, אשר אליהן מתייחסת ההוראה בדבר הניכוי וההפקדה בחשבון נאמנות. המבקשת פנתה אל בית המשפט המחוזי בבקשת הבהרה בנדון. בית המשפט קיים דיון בענין, ובעקבותיו החליט (ביום 8.11.99) כי הסכומים שיופקדו בחשבון הנאמנות יהיו כנגד גימלאות אלה: גימלה בעד סידורים מיוחדים לילד נכה; גימלה בעד דמי מחיה ועזרה בלימודים לילד נכה; וקיצבת נכות כללית. בית המשפט הסביר כי לכאורה גימלאות אלה מגיעות או יגיעו למשיבה מאת המוסד לביטוח לאומי, ולפיכך יש מקום להקפיא בשלב זה את ערכן. לעומת זאת, גימלאות אחרות לפי חוק הביטוח הלאומי, שהמבקשת ביקשה להביא אף אותן בחשבון לצורך קביעת הסכום המוקפא, אי אפשר לומר עליהן אפילו לכאורה שהן מגיעות או יגיעו למשיבה. לפיכך סירב בית המשפט לכלול את הערך של גימלאות אלה בסכום המופקד בחשבון הנאמנות.

2.המבקשת אינה משלימה עם קביעה זאת. לפיכך, היא השיגה עליה, בין שאר עניינים, בהודעת ערעור שכנגד שהגישה על פסק הדין. טענתה בערעור שכנגד לענין זה היא, כי בית המשפט המחוזי טעה משלא הורה לכלול בחשבון הנאמנות סך של 167,000 ש"ח, שהמוסד לביטוח לאומי צפוי לשלם למשיבה כקיצבה בעד שירותים מיוחדים לנכה לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי. לאחר הגשת הערעור שכנגד פנתה המבקשת אל בית המשפט המחוזי וביקשה ממנו לעכב את התשלום של סכום זה לידי המשיבה עד להכרעה בערעור. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה (ביום 6.1.2000). אי לכך הגישה המבקשת (ביום 12.1.2000) את הבקשה המונחת לפני, בה היא חוזרת ומבקשת את עיכוב התשלום.

המבקשת מציגה בבקשתה את הטעות שנפלה, לפי טענתה, בסירוב של בית המשפט המחוזי לצרף את שוויה של קיצבת השירותים המיוחדים אל הסכום המופקד בחשבון הנאמנות. המבקשת גם מסבירה מדוע לדעתה חיוני לעכב את התשלום של שווי קיצבה זאת לידי המשיבה. לטענתה, אם תשלום זה יבוצע, ולאחר מכן יתקבל הערעור שכנגד בנקודה זאת, לא תהיה לה "כל אפשרות של ממש להשיב לידיה הסכום מושא בקשה זו".

3.הטעם שבית המשפט המחוזי נתן לדחיית הבקשה לעיכוב התשלום הוא, שהמבקשת אינה עשויה להינזק באופן ממשי אם תשלם למשיבה כבר כעת את הסכום השנוי במחלוקת. הכיצד? גם אם ייקבע בערעור, כטענת המבקשת, כי יש מקום להחזיר למבקשת או לחשבון הנאמנות את הסכום המכוסה על ידי קיצבת השירותים המיוחדים, והמשיבה תמאן לציית לפסק הדין, תוכל המבקשת להיפרע מהסכומים המופקדים בחשבון הנאמנות לפי ההחלטה מיום 8.11.99. כיוון שעד היום הופקדו על ידי המבקשת בחשבון זה 213,000 ש"ח, הרי הכספים בחשבון עולים על הכספים שהמבקשת חוששת שלא תצליח לגבות חזרה מהמשיבה (167,000 ש"ח). לכן, הסיק בית המשפט, די בכספים שבחשבון הנאמנות כדי להבטיח את המבקשת, ואין צורך לשם כך בעיכוב התשלום.

המבקשת חולקת על טעמו של בית המשפט המחוזי, וטוענת כי הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות אינם עשויים להבטיח את זכויותיה בכל מצב. טענה זאת מקובלת עלי. אכן, חשבון הנאמנות עשוי לשמש מקור להשבת הכספים נשוא הבקשה לידי המבקשת, במקרה ותזכה בערעור שכנגד, רק אם המוסד לביטוח לאומי ידחה בסופו של דבר את תביעת המשיבה לאותן גימלאות שבית המשפט המחוזי התיר לכלול בחשבון הנאמנות. אם, לעומת זאת, תביעת המשיבה לגימלאות אלה תתקבל, במלואה או בחלקה, על ידי המוסד לביטוח לאומי, או אז יתברר כי הכספים בחשבון הנאמנות, או לפחות חלק מאותם כספים, שייכים למבקשת ולא למשיבה. במקרה כזה, אפשר שלא יימצאו בחשבון הנאמנות כספים של המשיבה המספיקים כדי לפצות את המבקשת על הנזק שייגרם לה כתוצאה מביצוע מיידי של התשלום נשוא בקשה זאת.

4.כיוון שהכספים הנמצאים בחשבון הנאמנות אינם מבטיחים את המבקשת בכל מצב, יש לבחון דרך אחרת להבטחת זכויותיה. כאמור, בערעור שכנגד טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי צריך היה להורות על הכללת השווי של קיצבת השירותים המיוחדים (בסך 167,000 ש"ח) בחשבון הנאמנות. אין צריך לומר כי דרך זאת מבטיחה כדבעי את המבקשת, שהרי חשבון הנאמנות מנוהל, לפי החלטת בית המשפט מיום 8.11.99, על ידי באי-הכוח של שני הצדדים. האם דרך זאת עשוייה לפגוע במשיבה? בדרך כלל, הפקדה בנאמנות של כספים, המגיעים לפי פסק דין, פוגעת בזוכה, במובן זה שנמנע בעקבותיה המימוש המיידי של פירות הזכייה. אולם, במקרה הנדון, פגיעה כזאת אינה מתקיימת במשיבה, שבלאו הכי, כפי שהודיע בא-כוחה בתגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע, אינה יכולה ואינה מתכוננת לעשות שימוש בכספי הפיצויים, ה"מושקעים על שמה", עד הגיעה לגיל 18. נזק אפשרי נוסף יכול לנבוע מהפרש בין התשואה המושגת על הכספים המופקדים על שם הזוכה לבין התשואה המושגת על הכספים המופקדים בנאמנות. אולם, בנסיבות המקרה, גם נזק זה אינו מתקיים, שכן החלטת בית המשפט מיום 8.11.99 מורה על הפקדת הכספים בחשבון הנאמנות בקרן הנושאת "תשואה טובה ביותר".

במצב זה, כאשר הפקדת הסכום נשוא הבקשה בחשבון הנאמנות לא תפגע במשיבה בכל צורה ובה בעת תסיר את חששה של המבקשת העומד ביסוד הבקשה, אין סיבה שלא לאמץ דרך זאת.

5.בהתאם לכך אני מקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע, בתנאי שיתרת הפיצויים לפי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, נשוא בקשה זאת, תופקד על ידי המבקשת, ללא דיחוי, בחשבון הנאמנות שנפתח ומתנהל לפי פסק הדין מיום 14.9.99 וההחלטה מיום 8.11.99. סכום זה ישוחרר לידי המשיבה אם כך יחליט ההרכב שידון בערעור, או אם תתקבל קודם לכן החלטה של המוסד לביטוח לאומי הדוחה את תביעת המשיבה לקיצבת שירותים מיוחדים.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.