החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7088-23 ע"א 7088-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
תובענות ייצוגיות · גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגיתערעור על פסק דין משלים של בית המשפט המחוזי בעניין גמול ושכר טרחה לאחר אישור הסדר פשרה

הערעור עסק בגובה הגמול ושכר הטרחה שנפסקו לאחר אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין הנגשת פארק. בית המשפט העליון קבע כי אין חובה לפסוק לפי שיטת האחוזים, וכי הגמול נמוך מהראוי ולכן הועלה ל-50,000 ש"ח. שכר הטרחה נותר על כנו, וההערעור נדחה בשאר חלקיו.

העובדות

הפארק בתל אביב לא הונגש לאנשים עם מוגבלות. הצדדים חלקו על המועד להשלמת ההנגשה. הסדר פשרה אושר, ובמסגרתו תוקם מתחם ייחודי בפארק והמשיבה תשלים התאמות נגישות עד יולי 2024. בית המשפט המחוזי פסק גמול של 18,000 ש"ח למבקש הייצוגי ושכר טרחה של 385,000 ש"ח בתוספת מע"מ, והחזר הוצאות לחוות דעת של 15,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית לפי שיטת האחוזים או לפי שיטה גלובלית
  2. 2.האם שכר הטרחה שנפסק לבאת הכוח המייצגת נמוך מהראוי או מחייב התערבות
  3. 3.האם הגמול שנפסק למבקש הייצוגי נמוך מהראוי בנסיבות המקרה

הלכות

  1. 1

    בית המשפט אינו חייב לפסוק גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים ורשאי לנקוט בשיטות אחרות מקום שמכלול נסיבות המקרה מצדיק זאת

    ״שיטת האחוזים היא אומנם השיטה המקובלת לפסיקת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות, אך בית המשפט אינו חייב לפעול על פיה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כימות כספי של טובת ההנאה לקבוצה היה מעורר קושי, שכן עלות הקמת המתחם הייחודי היא הסטת תקציבים פנימית ולא העברת כספים לגורם חיצוני, ולכן לא נמצאה שגגה בהעדפת השיטה הגלובלית

    ״במקרה בו עסקינן, כימות כספי של טובת ההנאה שניתנה לקבוצה מעורר קושי, שכן קשה לראות בעלות הקמת המתחם הייחודי את טובת ההנאה שצמחה לקבוצה או לציבור״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    שכר הטרחה שנפסק לבאת הכוח המייצגת משקלל איזון הולם ואינו נמוך מהראוי במידה המצדיקה התערבות

    ״הסכום אותו פסק בית המשפט המחוזי כשכר טרחה לבאת הכוח המייצגת משקלל, להתרשמותנו, איזון הולם בין השיקולים הרלוונטיים״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    הגמול שנפסק למבקש הייצוגי היה נמוך מהראוי בהינתן התועלת והסיכון שנשא, ולכן הועלה ל-50,000 ש"ח

    ״הגמול שנפסק למבקש הייצוגי נמוך מהראוי, בהינתן התועלת והסיכון בו נשא, כפי שניתן להתרשם גם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תובענה ייצוגית
  • גמול
  • שכר טרחה
  • שיטת האחוזים
  • שיטה גלובלית
  • הסדר פשרה
  • טובת ההנאה
  • מבקש ייצוגי
  • הוצאות
  • נגישות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

החלטה

בתיק ע"א 7088/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 7088/23

לפני:

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט ע' גרוסקופף

כבוד השופטת ר' רונן

המערערים:

1. תמיר מאור

2. יעל דיין

נ ג ד

המשיבה:

חברת גני יהושע בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ע' ברקוביץ) מיום 4.6.2023 בת"צ 16858-08-20

תאריך הישיבה:

ט"ז באדר ב התשפ"ד

(26.03.2024)

בשם המערערים:

עו"ד צבי כהנא

בשם המשיבה:

עו"ד יניב מטלס; עו"ד ירון גרשון

פסק-דין

הערעור דנן מופנה כלפי פסק דין משלים שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת עידית ברקוביץ) בת"צ 16858-08-20 ביום 4.6.2023, במסגרתו נקבעו הגמול ושכר הטרחה שיש לפסוק למערערים לאחר שאושר הסדר פשרה בתובענה הייצוגית (להלן: פסק הדין המשלים).

1.עניינו של ההליך הייצוגי הוא באי הנגשת פארק גני יהושע בתל אביב (להלן: הפארק), כאשר המערער 1 (הוא המבקש הייצוגי. להלן: המבקש הייצוגי) טען כי היה על המשיבה (חברת גני יהושוע בע"מ. להלן: המשיבה) להשלים את הנגשת הפארק עד לנובמבר 2019, ואילו המשיבה טענה כי עליה לעמוד בהוראות הדין עד ליום 31.3.2026. הסדר הפשרה, אשר הושג במסגרת הליך גישור שהחל להתנהל לאחר דיון קדם המשפט הראשון, קובע כי המשיבה תדאג להשלים את התאמות הנגישות המתחייבות על פי הדין עד לחודש יולי 2024, וכן כי תפצה את חברי הקבוצה על דרך של הקמת מתחם ייחודי במרכז הפארק, שמטרתו שילוב אנשים עם מוגבלות בחיי הקהילה, וזאת על פי מאפיינים שנקבעו בהסדר הפשרה (להלן: המתחם הייחודי). לאחר שהסדר הפשרה אושר ביום 18.4.2023 והצדדים הגישו טיעונים בסוגיית הגמול ושכר הטרחה, ביום 4.6.2023 פסק בית המשפט המחוזי למבקש הייצוגי גמול בסך 18,000 ש"ח ושכר הטרחה לבאת הכוח המייצגת (המערערת 2 – עו"ד יעל דיין) בסכום של 385,000 ש"ח (בתוספת מע"מ). כן נפסק החזר הוצאות בעבור הכנת חוות דעת בסך 15,000 ש"ח (בתוספת מע"מ).

2.ההשגה המרכזית שהועלתה בערעור היא ביחס לסירובו של בית המשפט המחוזי לעשות שימוש ב"שיטת האחוזים", לצורך פסיקת הגמול ושכר הטרחה (כפי שזו נקבעה בפסק הדין בעניין ע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012)), והעדפתו לפסוק את הגמול ושכר הטרחה במקרה דנן על פי "שיטה גלובלית". ואולם, כפי שהבהרנו למערערים במסגרת הדיון, "שיטת האחוזים" היא אומנם השיטה המקובלת לפסיקת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות, אך בית המשפט אינו חייב לפעול על פיה, ורשאי הוא לנקוט בשיטות אחרות, מקום שמכלול נסיבות המקרה מצדיק זאת (ראו, באחרונה, רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' ברודט, פסקה 50 והאסמכתאות הנזכרות שם (17.3.2024). כן ראו: ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ, פסקה 17 (7.5.2018)). במקרה בו עסקינן, כימות כספי של טובת ההנאה שניתנה לקבוצה מעורר קושי, שכן קשה לראות בעלות הקמת המתחם הייחודי את טובת ההנאה שצמחה לקבוצה או לציבור (כפי שביקשו המערערים לעשות), וזאת בהינתן שהקמת המתחם הייחודי היא פעילות המצויה ממילא בתחום האחריות של המשיבה, כך שמדובר בהסטת תקציבים פנימית, ולא בהעברת כספים לגורם או למטרה חיצוניים. במצב דברים זה, ובהינתן טיב פעילותה הציבורית של המשיבה, לא מצאנו כי נפלה שגגה המצדיקה התערבותנו בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להשתמש ב"שיטת האחוזים", והעדפתו לקבוע את הגמול ושכר הטרחה על בסיס גלובלי (תוך התחשבות במכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ובכללם המאמץ שהושקע, התועלת שהופקה, התנהלות הצדדים וכיו"ב).

3.לגוף העניין, הסכום אותו פסק בית המשפט המחוזי כשכר טרחה לבאת הכוח המייצגת משקלל, להתרשמותנו, איזון הולם בין השיקולים הרלוונטיים, ומכל מקום אין הוא נמוך מהראוי במידה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. לעומת זאת, הגמול שנפסק למבקש הייצוגי נמוך מהראוי, בהינתן התועלת והסיכון בו נשא, כפי שניתן להתרשם גם מהיחס בינו לבין שכר הטרחה, החורג משמעותית מהמקובל. במצב דברים זה מצאנו לנכון להעלות את הגמול, ולהעמידו על 50,000 ש"ח (במקום 18,000 ש"ח). הקביעה לעניין החזר ההוצאות בעינה עומדת.

4.לפיכך, ובכפוף לאמור לעיל לעניין הגמול, דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות בערכאתנו.

ניתן

היום, ט"ז באדר ב התשפ"ד (26.3.2024).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בית המשפט אינו חייב לפסוק גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים ורשאי לנקוט בשיטות אחרות מקום שמכלול נסיבות המקרה מצדיק זאת
  2. 2כימות כספי של טובת ההנאה לקבוצה היה מעורר קושי, שכן עלות הקמת המתחם הייחודי היא הסטת תקציבים פנימית ולא העברת כספים לגורם חיצוני, ולכן לא נמצאה שגגה בהעדפת השיטה הגלובלית
  3. 3שכר הטרחה שנפסק לבאת הכוח המייצגת משקלל איזון הולם ואינו נמוך מהראוי במידה המצדיקה התערבות
  4. 4הגמול שנפסק למבקש הייצוגי היה נמוך מהראוי בהינתן התועלת והסיכון שנשא, ולכן הועלה ל-50,000 ש"ח