ע"א 7088-23 ע"א 7088-23

בתיק ע"א 7088/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 7088/23

לפני:

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט ע' גרוסקופף

כבוד השופטת ר' רונן

המערערים:

1. תמיר מאור

2. יעל דיין

נ ג ד

המשיבה:

חברת גני יהושע בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ע' ברקוביץ) מיום 4.6.2023 בת"צ 16858-08-20

תאריך הישיבה:

ט"ז באדר ב התשפ"ד

(26.03.2024)

בשם המערערים:

עו"ד צבי כהנא

בשם המשיבה:

עו"ד יניב מטלס; עו"ד ירון גרשון

פסק-דין

הערעור דנן מופנה כלפי פסק דין משלים שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת עידית ברקוביץ) בת"צ 16858-08-20 ביום 4.6.2023, במסגרתו נקבעו הגמול ושכר הטרחה שיש לפסוק למערערים לאחר שאושר הסדר פשרה בתובענה הייצוגית (להלן: פסק הדין המשלים).

1.עניינו של ההליך הייצוגי הוא באי הנגשת פארק גני יהושע בתל אביב (להלן: הפארק), כאשר המערער 1 (הוא המבקש הייצוגי. להלן: המבקש הייצוגי) טען כי היה על המשיבה (חברת גני יהושוע בע"מ. להלן: המשיבה) להשלים את הנגשת הפארק עד לנובמבר 2019, ואילו המשיבה טענה כי עליה לעמוד בהוראות הדין עד ליום 31.3.2026. הסדר הפשרה, אשר הושג במסגרת הליך גישור שהחל להתנהל לאחר דיון קדם המשפט הראשון, קובע כי המשיבה תדאג להשלים את התאמות הנגישות המתחייבות על פי הדין עד לחודש יולי 2024, וכן כי תפצה את חברי הקבוצה על דרך של הקמת מתחם ייחודי במרכז הפארק, שמטרתו שילוב אנשים עם מוגבלות בחיי הקהילה, וזאת על פי מאפיינים שנקבעו בהסדר הפשרה (להלן: המתחם הייחודי). לאחר שהסדר הפשרה אושר ביום 18.4.2023 והצדדים הגישו טיעונים בסוגיית הגמול ושכר הטרחה, ביום 4.6.2023 פסק בית המשפט המחוזי למבקש הייצוגי גמול בסך 18,000 ש"ח ושכר הטרחה לבאת הכוח המייצגת (המערערת 2 – עו"ד יעל דיין) בסכום של 385,000 ש"ח (בתוספת מע"מ). כן נפסק החזר הוצאות בעבור הכנת חוות דעת בסך 15,000 ש"ח (בתוספת מע"מ).

2.ההשגה המרכזית שהועלתה בערעור היא ביחס לסירובו של בית המשפט המחוזי לעשות שימוש ב"שיטת האחוזים", לצורך פסיקת הגמול ושכר הטרחה (כפי שזו נקבעה בפסק הדין בעניין ע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012)), והעדפתו לפסוק את הגמול ושכר הטרחה במקרה דנן על פי "שיטה גלובלית". ואולם, כפי שהבהרנו למערערים במסגרת הדיון, "שיטת האחוזים" היא אומנם השיטה המקובלת לפסיקת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות, אך בית המשפט אינו חייב לפעול על פיה, ורשאי הוא לנקוט בשיטות אחרות, מקום שמכלול נסיבות המקרה מצדיק זאת (ראו, באחרונה, רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' ברודט, פסקה 50 והאסמכתאות הנזכרות שם (17.3.2024). כן ראו: ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ, פסקה 17 (7.5.2018)). במקרה בו עסקינן, כימות כספי של טובת ההנאה שניתנה לקבוצה מעורר קושי, שכן קשה לראות בעלות הקמת המתחם הייחודי את טובת ההנאה שצמחה לקבוצה או לציבור (כפי שביקשו המערערים לעשות), וזאת בהינתן שהקמת המתחם הייחודי היא פעילות המצויה ממילא בתחום האחריות של המשיבה, כך שמדובר בהסטת תקציבים פנימית, ולא בהעברת כספים לגורם או למטרה חיצוניים. במצב דברים זה, ובהינתן טיב פעילותה הציבורית של המשיבה, לא מצאנו כי נפלה שגגה המצדיקה התערבותנו בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא להשתמש ב"שיטת האחוזים", והעדפתו לקבוע את הגמול ושכר הטרחה על בסיס גלובלי (תוך התחשבות במכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ובכללם המאמץ שהושקע, התועלת שהופקה, התנהלות הצדדים וכיו"ב).

3.לגוף העניין, הסכום אותו פסק בית המשפט המחוזי כשכר טרחה לבאת הכוח המייצגת משקלל, להתרשמותנו, איזון הולם בין השיקולים הרלוונטיים, ומכל מקום אין הוא נמוך מהראוי במידה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. לעומת זאת, הגמול שנפסק למבקש הייצוגי נמוך מהראוי, בהינתן התועלת והסיכון בו נשא, כפי שניתן להתרשם גם מהיחס בינו לבין שכר הטרחה, החורג משמעותית מהמקובל. במצב דברים זה מצאנו לנכון להעלות את הגמול, ולהעמידו על 50,000 ש"ח (במקום 18,000 ש"ח). הקביעה לעניין החזר ההוצאות בעינה עומדת.

4.לפיכך, ובכפוף לאמור לעיל לעניין הגמול, דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות בערכאתנו.