ע"א 7142/10 א.גמיש שירותי כח אדם בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף באשדוד

הנשיא א' גרוניס:

1.

המערערת הינה חברה העוסקת במיון, בהבאה ובהשמה של עובדים מתאילנד אצל חקלאים ישראליים. את התמורה בגין עבודתה מקבלת המערערת מחברות תאילנדיות. המערערת סברה כי היא זכאית להטבת מס במובן זה שחל לגביה, לטענתה, מע"מ בשיעור אפס לגבי חלק מהכנסותיה, אלו הכוללות ייעוץ, מיון וראיון של העובדים הזרים. המשיב סבר אחרת. לפיכך הוא הוציא למערערת שומת עסקאות בסכום הקרוב ל-600,000 ש"ח. המערערת הגישה השגה. משההשגה נדחתה הגישה המערערת ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית המשפט (כבוד הנשיא י' אלון ) דחה את הערעור. מכאן הערעור שבפנינו.

2.

סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף קובע כי מס ערך מוסף בשיעור אפס יחול על "מתן שירות לתושב חוץ" למעט שירות ששר האוצר קבע. הסעיף מוסיף ומורה כי "לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל". יצוין, כי החוק תוקן בשנת 2002 בעקבות פסק דינו של בית משפט זה בע"א 41/96 קסוטו סוכנויות ביטוח בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף , פ"ד נג(1) 862 (1999).

3.

בהחלט ייתכן שניתן היה לקבל את עמדתה של המערערת לפני תיקונו של החוק בשנת 2002. אולם, בעקבות תיקונו של החוק אין לקבל את טענותיה של המערערת. תיקונו של החוק בא לשנות את המצב המשפטי לגבי מקרה דוגמת המקרה דנא. כך עולה, בין היתר, מדברי ההסבר להצעת החוק (הצ"ח 3076, התשס"ב 238). בעניין שבפנינו, לא יכול להיות ספק שהמערערת נותנת שירות גם לחקלאים הישראליים אצלם יעבדו העובדים המגיעים מתאילנד. אף מבחינת הרציונל של ההטבה אין לקבל את עמדתה של המערערת. זאת, שכן למעשה עוסקת היא בתיווך וביבוא של עובדים ארצה.

4.

סיכומו של דבר שאין יסוד לערעור ואנו מחליטים לדחותו. המערערת תישא בשכר טרחה בסך 40,000 ש"ח.