ע"א 7176/17 עו"ד עובדיה כהן נ. כונס הנכסים הרשמי

1.בית המשפט המחוזי קיבל תביעה שהגישה משיבה 4 נגד משיבים 3-2 וחברה שבבעלותם, והורה על מינוי כונס נכסים לשם מימוש משכון על נכס מקרקעין שבבעלות החברה. פסק הדין ניתן בעוד החברה מצויה בהליך פירוק ולאחר שניתן צו פירוק, ומבלי שניתנה רשות על ידי בית המשפט של חדלות הפירעון להמשך ההליך. בין הצדדים נטושה מחלוקת בדבר סמכותו של בית המשפט המחוזי לתת את פסק הדין שניתן במצב זה, ועניין זה יידון במסגרת הערעור שהגיש המבקש – מפרק החברה. ענייננו כעת בבקשה לעיכוב ביצוע, בגדרה מבוקש לעכב את פסק דינה של ערכאה קמא עד להכרעה בערעור. הדגש הושם בסיכויי הערעור ובמאזן הנוחות. ביחס לסוגיה האחרונה נטען כי מימוש המקרקעין ייצור מצב בלתי הפיך. משיבים 3-2 ונציג הכנ"ר תומכים בבקשה ובנימוקיה העיקריים. משיבה 4, לעומת זאת, טוענת כי סיכויי הערעור נמוכים. לטענתה פסק הדין ניתן בסמכות, שכן ניתנה הסכמה מעשית להמשך ניהול ההליך בערכאה קמא. עוד נטען כי משיבה 4 היא נושה מובטח, וכי גם מטעם זה פסק הדין ניתן בסמכות.

2.דין הבקשה להתקבל. הדגש בנסיבות העניין הוא דווקא על סיכויי הערעור. מבלי להביע עמדה לגופו של עניין, יש משקל משמעותי לטעות שהועלו על ידי המבקש, נציג הכנ"ר ומשיבים 3-2 לעניין סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי. בראי זה, גם אם לא היה במאזן הנוחות כדי להוביל לעיכוב הביצוע כשלעצמו – התוצאה של עיכוב הביצוע משתלבת גם בו. מן הצד האחד, נכס המקרקעין שבמחלוקת אינו דירת מגורים אלא מצוי בספירה המסחרית מבחינתם של הצדדים. מן הצד השני, וכפי שציין הכנ"ר, מימוש הנכס באמצעות כונס נכסים עלול לגרום להוצאות נכבדות שיוצאו מקופת הפירוק – הוצאות שעשויות להימנע אם הביצוע יעוכב והערעור יתקבל. בנסיבות אלה דומה כי סיכויי הערעור הם שמטים את הכף לטובת עיכוב הביצוע.

3.הבקשה מתקבלת. פסק הדין מושא הערעור – לרבות ההחלטה בדבר מינוי כונס נכסים – יעוכב עד להכרעה בערעור. עיכוב הביצוע ייכנס לתוקפו מהיום, והוא כפוף להפקדת התחייבות עצמית בלתי מוגבלת ולערבות צד ג' בסך 100,000 ש"ח, והכול לפיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיבה 4 כתוצאה מעיכוב הביצוע. בנסיבות העניין, שבהן מדובר בחברה בפירוק, לא מצאתי מקום להפקדת עירבון.

בנסיבות העניין, יש מקום לתת עדיפות מסוימת לשמיעת התיק.