ע"א 7284/01 כרמל אולפינים בע"מ נ. קיר חרושת בינלאומי (5) בע"מ

בפניי בקשה למחיקת סעיפים 5 – 9 מהודעת הערעור שבכותרת.

המדובר בטענות, המופיעות תחת הכותרת "בטלות פסק הדין" שבהודעת הערעור. טענות אלה עוסקות בפגמים נטענים שונים בניהול הדיון בבית משפט קמא, אשר יפורטו בהמשך. בבקשה שבפניי נטען, כי אותן טענות מעלות האשמות קשות וחסרות תקדים כלפי שופט בית משפט קמא, בלא אחיזה עובדתית ובלא שיש לטענות כל שחר. אף נטען, כי הטענות עולות כדי זילות בית המשפט, ובלא שיש להן אחיזה או אסמכתא כלשהן.

דא עקא, טענות אלה של המשיבה 1 כנגד סעיפי הערעור אינן יכולות להביא למחיקת אותם סעיפים. ברי, כי על המשיבה 1 לבסס את טענותיה האמורות. עם זאת, בירור הטענות לגופן אינו עניין לבקשה מקדמית מן הסוג שבפני, כי אם לערעור גופו. השאלה לצורך ההליך שבפניי היא, האם קמה אחת העילות המנויות בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למחיקתו של נימוק ערעורי. תקנה זו מורה, כי

"כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו."

כיצד עומדות הטענות שבמחלוקת במבחנים אלה? עיון בטענות מעלה, כי הן שייכות לשני סוגים עיקריים, השלובים האחד בשני. סוג אחד של טענות נוגע לפגמים נטענים שונים בדיון ובהחלטות בית משפט קמא, כמו התעלמות מטענות, ראיות ועובדות; החלטות שגויות לעניין תיקון פסק הדין; אי מתן זכות טיעון הולמת למערערת; התעלמות מסתירות בעדויות; וכן התעלמות מנטל הראייה, הרובץ על המשיבה 1, לפי הטענה. כל אלה הן טענות ערעוריות רגילות, אשר אין כל עילה או סיבה למחיקתן מהודעת הערעור. המחלוקת שמעוררת המשיבה 1 כנגד טענות אלה, מקומה בהתדיינות גופה, ולא במחיקה מראש של הטענות האמורות.

סוג הטענות השני, השזור בסוג הטענות הראשון, הוא לכך שבמהלך ההתדיינות בית משפט קמא לא נקט בגישה מאוזנת כלפי המערערת, וכי הדבר מצא את ביטויו גם (אך לא רק) בהחלטות שניתנו על ידו, נשוא הסוג הראשון של הטענות. טענה זו נתמכת בטיעונים עובדתיים שונים של המערערת. אין מדובר בטענה קלה, ובמיוחד כשהיא מועלית כלפי שופט. במידה מסויימת, אף ניתן לראות בטענות אלה משום טענות "אווירה", אשר לא ברור לחלוטין מהו משקלן הערעורי. עם זאת, המערערת רואה עצמה מקופחת כתוצאה מניהול ההתדיינות ומהחלטותיו של בית משפט קמא. היא מבקשת לפרוש בהודעת הערעור שלה תמונה של ההתדיינות בבית משפט קמא, כפי שנראתה מנקודת מבטה, ואשר לדעתה מסבירה את קיפוחה הנטען. סגנון הטיעון בו היא נקטה לצורך זה אינו חורג מן הסביר והמקובל. במצב זה, לא שוכנעתי כי מתקיים טעם מספיק, מן הטעמים המנויים בתקנה 417 הנ"ל, למחיקתן של הטענות האמורות. מובן, כי בכך אין כדי לגרוע משיקול דעתו של בית המשפט, בדונו בערעור לגופו, האם ובאיזו מידה יש לדון בטענות אלה או לייחס להן משקל.

הבקשה נדחית.