ע"א 7533/20 פלוני נ. קופת חולים מכבי שירותי בריאות

1.

המערערים 3-2, הוריה של המערערת 1, קטינה אשר נולדה כשהיא סובלת מתסמונת גנטית בשם Smith Lemli Opitz , הגישו נגד המשיבה תביעה בעילה של הולדה בעוולה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה תוך שקבע כי לא הייתה התרשלות מצד המשיבה. בהודעת הערעור טוענים המערערים, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי התעלם ממסמך שעניינו בדיקת אולטרה-סאונד שערכה טכנאית של המשיבה, בו הומלץ על "בדיקה מוכוונת ראש", מסמך שלטענתם, מחלקת סיכונים של המשיבה "העלימה". לדברי המערערים, הסתרה מכוונת זו גרמה למשיבה "לנצח" בתיק (סעיפים 2-1 להודעת הערעור).

2.

המשיבה מבקשת למחוק את סעיפים 3-1 לכתב הערעור משום שלשיטתה, הם כוללים "פרטים שקריים, אשר מטילים רפש במשיבה ו/או באת כוחה ולא בצדק". לגופו של עניין טוענת המשיבה כי המסמך המדובר היה דווקא בידי המערערים והם אלה שהסתירו אותו וגילו אותו רק בשלב ההוכחות. המשיבה מבקשת למחוק את הסעיפים הללו בהיותם מבישים וחסרי תום לב.

3.

בתשובה טוענים המערערים כי בקשת המשיבה רק מבהירה כי אכן המסמך הוסתר על ידה וממשיכים וטוענים לגופו של המסמך עצמו ומועד גילויו על ידם. בסוף התשובה מסכמים המערערים כי "מחלקת סיכונים שמחביאה מסמך צריכה לשאת בתוצאות ובהוצאות בקשה מיותר[ת] זו".

4.

הסמכות למחוק קטעים מהודעת הערעור קיימת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי "כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו". בהקשר של תקנה זו נקבע, כי יש לפרשה בצמצום, במובן זה שלא בנקל יוחלט על מחיקת קטעים מכתבי טענות, וכי בית המשפט לא ישים עצמו כ"עורך על" של כתבי הטענות ויתערב בהם רק באופן מזערי, אם בכלל, בשים לב לזכותו של בעל דין להביא דברו בפני בית המשפט מבלי שימנע ממנו מראש לעשות כן (ראו לדוגמא: עע"מ 7151/04 הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל נ' דץ

(25.10.2004); עע"מ 7503/12 ג'י פי אס פור רנט בע"מ נ' רשות שדות התעופה (10.3.2013)). התערבות בחופש של בעלי הדין לנסח את כתבי טענותיהם תיעשה במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד. עוד נקבע בפסיקה, כי טענה תיפסל כ"מבישה" כאשר יש בה פגישה בלתי מוצדקת בכבודו של אדם והיא אינה רלוונטית לעניין שבהקשר שלו הועלתה (עע"ם 5737/01 אוסדיטשר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה (30.12.2001); עע"מ 7503/12 הנ"ל).

5.

על רקע דברים אלה, איני סבורה כי יש לראות את הטענה כי המשיבה "הסתירה" מסמך כלשהו מבית המשפט כטענה "מבישה" אשר פוגעת בכבודה של המשיבה. כמו כן, לא ראיתי באמור בסעיפים 2-1 לכתב הערעור אמירות אישיות פוגעניות כלפי באת כוח המשיבה. המערערים מבקשים לפרוש תמונה של השתלשלות העניינים בבית משפט קמא, כפי שנראתה מנקודת מבטם, ואשר לדעתם מסבירה את התוצאה שאליה הגיע בית המשפט קמא. סגנון הטיעון בהקשר זה, על אף היותו חריף, אינו חורג מן הסביר והמקובל (השוו: ע"א 7284/01 כרמל אולפינים בע"מ נ' קיר חרושת בינלאומי בע"מ (4.4.2002)). אין באמור, כמובן, כדי להביע עמדה כלשהי ביחס לאופן התנהלותה של המשיבה בקשר עם המסמך או באשר לסוגיית "העלמתו" או "גילויו" הנטענים. אשר על כן, בנסיבות העניין לא ראיתי להורות על מחיקתם של סעיפים 2-1 להודעת הערעור.

6.

שונים פני הדברים באשר לאמירות המופיעות בסעיפים 1 ו-3 לכתב הערעור, המופנות כלפי בית המשפט קמא, ואשר במקרה הטוב ניתן להגדירן כגבוליות (השוו: רע"א 7/13 כמיפל בע"מ נ' נדל רגב (7.1.2013)). למרבה הצער, אמירות בסגנון זה חזרו על עצמן גם בתשובת המערערים לבקשה דנן (למשל בסעיף 6), אשר כללה גם טענות אישיות כלפי באת כוח המשיבה, שלא היה להן מקום. אשר על כן, המערערים יגישו, בתוך 10 ימים ממועד המצאתה של החלטה זו, הודעת ערעור מתוקנת, אשר יימחקו ממנה האמור בסיפא סעיף 1 וברישא סעיף 3, וכן כל אמירה אחרת המטילה דופי בבית המשפט קמא (להבדיל מטענות ערעוריות גרידא). כמו כן, תשובת המערערים לבקשה דנן תוצא מתיק בית המשפט. טוב יעשה בא כוח המערערים אם יימנע מהעלאת טענות אישיות כלפי באת כוח המשיבה בהמשך ניהולו של הליך זה.

7.

רק בשל מצבה של הקטינה ולפנים משורת הדין לא אשית הוצאות על המערערים.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.