רע"א 7/13 רע"א 7/13

הנשיא א' גרוניס:

1.

בקשת רשות הערעור שלפנינו מופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט א' בכר ) לאשר למשיבים לנהל תובענה ייצוגית נגד המבקשת. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית התייחסה לתכשיר שהמבקשת שיווקה בישראל לפני מספר שנים ("קרם מרגיע לפטמות סדוקות בעת ההנקה" (להלן – התכשיר )). טענתם המרכזית של המשיבים הייתה, כי המבקשת התעלמה ממכתב שנשלח אליה על ידי גורמים במשרד הבריאות, בו היא נתבקשה להוסיף אזהרה מסוימת על גבי אריזת התכשיר. בבקשת האישור נכללו עילות תביעות שונות שרק חלקן אושרו על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה המאשרת את התובענה הייצוגית. העילה המרכזית שאושרה התייחסה לנזק בלתי ממוני שנגרם לחברי הקבוצה. יצוין, כי לא הייתה מחלוקת שלא נגרם נזק רפואי כלשהו למשתמשים בתכשיר כתוצאה מאי הוספת האזהרה על גבי האריזה.

2.

ביום 21.5.2014 קיימנו דיון בבקשת רשות הערעור. במהלך הדיון הצענו לבעלי הדין לנסות להגיע להסדר. בעלי הדין הגיעו להסכמה עקרונית אך נותרו ביניהם חילוקי דעות לעניין סכום הפיצוי הכולל. בהקשר זה, לא הושגה הסכמה באשר לסכום הפיצוי לו זכאי כל אחד מחברי הקבוצה. בנוסף, בעלי הדין לא הגיעו להסכמה לעניין מספר חברי הקבוצה. חילוקי הדעות בנושא זה נגעו למספר המוצרים שנותרו במחסניה של המבקשת 1 בעת שנתקבל אצלה המכתב ממשרד הבריאות, ואשר שווקו לאחר מכן. בנסיבות האמורות, הצענו שההכרעה ביחס לסכום הפיצוי תהיה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט ). זאת, תוך שתינתן למבקשת האפשרות להוסיף תצהיר בדבר כמות המוצרים מושא ההליך שנותרו במחסניה בעת קבלת המכתב ממשרד הבריאות, וכן מתן אפשרות תשובה למשיבים. כמו כן קבענו, כי תינתן אפשרות לבעלי הדין להגיש סיכומים קצרים בכתב. המשיבים נתנו את הסכמתם להצעה אך פרקליטה של המבקשת ביקש להיוועץ עם שולחתו. בחלוף זמן מה הודיעה המבקשת על הסכמתה להצעה. לפיכך, ניתנה ביום 6.6.2014 החלטה המורה למבקשת להגיש תצהיר בדבר כמות המוצרים נשוא ההליך שנותרו במחסניה, וסיכומים בכתב לעניין ההכרעה בהליך. עוד נקבע בהחלטה, כי המשיבים יגישו לאחר מכן סיכומים בכתב מטעמם. בהמשך לכך הוגשו כתבי הטענות הבאים: תצהיר מטעם מנכ"ל המבקשת, סיכום טענות מטעם המבקשת, תגובת המשיבים לתצהיר, וסיכום טענות של המשיבים. נציין, כי בשלב מסוים הגישה המבקשת בקשה למחיקת תגובת המשיבים לתצהיר. לטענתה, היה על המבקשים להתייחס לתצהיר במסגרת סיכומיהם, ולא בדרך של הגשת תגובה נפרדת. אכן, יש טעם בטענת המבקשת לפיה בהחלטה מיום 6.6.2014 לא הותר למשיבים להגיש תגובה נפרדת לתצהיר מטעם מנכ"ל המבקשת. עם זאת, הואיל ובהחלטתנו מיום 21.5.2014 קבענו כי תינתן זכות תשובה כאמור, הגענו לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשת המבקשת למחיקת התגובה לתצהיר, וכי אין מקום לאפשר למבקשת להגיש תגובה נוספת.

3.

נותר לנו, איפוא, לקבוע מה יהיה סכום הפיצוי הכולל בהליך. לאחר ששקלנו בדבר הגענו למסקנה שסכום הפיצוי הכולל יעמוד על 750,000 ש"ח. עוד שוכנענו, כי העברת הפיצוי לחברי הקבוצה אינה מעשית בנסיבות העניין, משום שאין אפשרות לזהות את מי שרכש את התכשיר בתקופה הרלוונטית. על כן, אנו קובעים מכוח סמכותנו לפי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, כי הפיצוי ייעשה בדרך של מתן סעד לטובת הציבור, בסך של 750,000 ש"ח כאמור לעיל. העברת הפיצוי לטובת הציבור תיעשה בדרך של תשלום הסכום, באופן שווה, כתרומה לשלוש מבין שבע העמותות הנזכרות בפיסקה א' בעמוד הראשון לסיכומי המשיבים מיום 20.7.2014. המבקשת היא שתבחר לאילו מבין העמותות יועבר הסכום. המבקשת תגיש בתוך 14 ימים תצהיר לבית משפט זה, בו יפורטו שלוש העמותות שאליהן תועבר התרומה. בתצהיר יובהר, שהתרומה תינתן אך ורק כחלק מהסדר פשרה שהושג בהליך זה, ובלא קשר להתחייבויות או לתרומות קודמות שניתנו לכל אחת מן העמותות הרלוונטיות על ידי המבקשת (ככל שהיו כאלה). התרומה תועבר לכל אחת מהעמותות הרלוונטיות בתוך 90 ימים ממועד מתן פסק דין זה. אשר לשכר הטרחה והגמול: בנסיבות העניין באנו למסקנה כי על המבקשת לשלם לבאי-כוח המשיבים שכר טרחה בסך 100,000 ש"ח. כמו כן ישולם גמול בסך 10,000 ש"ח למשיבים 3-1 וסכום זהה ישולם כגמול אף למשיבים 6-4. שכר הטרחה והגמול ישולמו תוך 21 ימים מהיום. העתקים מפסק הדין יישלחו ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט.