פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7384/20
בע"ם
5050/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער ב
ע"א 7384/20
והמבקש בבע"ם 5050/21:
פלוני
נ ג ד
המשיבים ב
ע"א 7384/20
:
1. מנהל מקרקעי ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. פלונית
המשיבות בב
ע"ם 5050/21
:
1. פלונית
2. פלונית
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) בת"א
6554-04-20 מיום 6.9.2020; בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל
אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט והשופטים ע' רביד ונ' שילה) בעמ"ש
15814-01-20 מיום 27.6.2021
בשם המערער ב
ע"א 7384/20
והמבקש בבע"ם 5050/21:
בעצמו
החלטה
1.
לפניי בקשות בשני הליכים: ע"א 7384/20 (להלן: הערעור ) ובע"ם 5050/21 (להלן: הבע"ם ). שני ההליכים עניינם הבעלות בדירה (להלן: הדירה ) שהייתה בבעלותה של פלונית (להלן: המנוחה ). המנוחה הייתה אשתו השנייה של פלוני (להלן: המנוח ). המשיבה 3 בערעור (המשיבה 1 בבע"ם. להלן: המשיבה ) היא בתו של המנוח מנישואיו הראשונים ואשתו של המערער בערעור והמבקש בבע"ם (להלן: המערער ). לאחר פטירת המנוחה נשא המנוח לאישה את המשיבה 2 בבע"ם (להלן: האלמנה ), והם היו נשואים עד למותו. הערעור עניינו רישום בפנקסי המקרקעין; הבע"ם עניינה הבעלות בדירה. המערער הגיש לצד שני ההליכים שלפניי בקשה לעיכוב ביצוע; תחילה היא הוגשה בערעור, אולם אחר כך הובהר שהיא נוגעת גם לבע"ם. עיון בה מעלה שפרטיה מתאימים לבע"ם בלבד; בקשה זו היא הסיבה שהערעור לפניי, ואיני נדרש לו לגופו.
2.
לאחר שהמנוחה נפטרה, נתן בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (כב' הרבנים
א' שיינפלד , ע' אבוזגלו ו א' ריגר ) ביום 30.5.1999 צו לקיום צוואה שלפיה הורישה המנוחה את זכויותיה בדירה למשיבה; בפרוטוקול הדיון נכתב כי המנוח הקנה למשיבה את חלקו בעיזבון המנוחה. ביום 6.2.2018 ביטל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' גליק ) את הצו לקיום צוואה (ת"ע 25421-12-17; להלן: החלטת הביטול ). בית המשפט ציין כי לבקשת הביטול צורפה "חוות דעת המוכיחה לפחות לכאורה שהצוואה הזאת הייתה מזויפת ואף נכתבה על ידי [המערער]". בעקבות זאת נתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופט י' שקד ) ביום 3.10.2019 צו ירושה לטובת האלמנה (להלן: צו הירושה ); הסיבה היא, כעולה מהליכים אחרים, שבאין צוואה ירש המנוח את זכויות המנוחה בדירה, ובמותו עברו הזכויות לאלמנה. בהמשך לכך קיבל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופט י' שקד ) ביום 7.1.2020 תובענה של האלמנה נגד המשיבה לקבל את הזכויות בדירה, לבטל את רישומן על שם המשיבה, לאשר את רישומן על שם המנוח ואחר כך על שם האלמנה, ולסלק את המשיבה והמערער מהדירה (להלן: העברת הזכויות ). בית המשפט קבע כי האלמנה הגישה מסמכים משפטיים והחלטות משפטיות שלא נסתרו, ומנגד המשיבה לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון – ולמעשה לא הציגה גרסה חלופית לגרסת האלמנה אף שניתנו לה הזדמנויות רבות לכך. עוד צוין כי המערער ביקש להיות "תומך החלטות" של המשיבה, אולם לא הוצגו מסמך רפואי או חוות דעת סוציאלית שיתמכו בבקשה.
3.
ביום 27.6.2021 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט והשופטים ע' רביד ו נ' שילה ) את ערעורי המשיבה על צו הירושה ועל העברת הזכויות. בית המשפט סקר את הדין בעניין ביטול למפרע של צו לקיום צוואה שהוציא בית הדין הרבני בלי הסכמה של נוגע בדבר. נקבע כי גם אם בהחלטת הביטול שגה בית המשפט לענייני משפחה ביישום הדין, אין מדובר בחריגה מסמכות, והתרופה לשגגה היא בהליכי ערעור; וכי הליכים אלה נדחו (לבסוף בבע"ם 7386/20 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי מחוז תל אביב (6.12.2020) (כב' השופט מ' מזוז . בקשה לעיון חוזר נדחתה בבע"ם 7386/20 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי מחוז תל אביב (11.5.2021)), והחלטת הביטול הפכה לחלוטה. בית המשפט ציין כי רק בהליך לפניו טענה המבקשת לראשונה שהחלטת הביטול בטלה. בהקשר זה נקבע כי טענה של חוסר סמכות עניינית נבחנת כיום גם נוכח היבטים דיוניים, כמו מועד העלאתה; וכי גם אם החלטת הביטול ניתנה בחוסר סמכות עניינית, הרי שאין מדובר בחוסר סמכות מהותית – ולכן האיחור בהעלאת הטענה שקול לוויתור על טענת חוסר הסמכות. כנגזר מהותרת החלטת הביטול על כנה, השאיר בית המשפט בתוקפם גם את צו הירושה ואת העברת הזכויות.
4.
מכאן הבע"ם, שהגיש המערער אף שלא היה צד להליכים בערכאות הקודמות, ושלצידה הוגשה כאמור בקשה לעיכוב ביצוע. בתמצית, נטען כי לבית המשפט לענייני משפחה לא הייתה סמכות לבטל (בהחלטת הביטול) צו חלוט לקיום צוואה; כי גם אם העניין לא נטען במועד, אין לכך השפעה; וכי החלטת הביטול שגויה לגופה, בין היתר משום שהמנוח נתן את הדירה למשיבה במתנה בבית הדין הרבני, ומשום שלא הוכח שהדירה נרשמה על שם המשיבה מכוח ירושה.
לשלמות התמונה אציין כי הערעור עניינו תובענה אחרת שהגישו המערער והמשיבה לשינוי רישום בפנקסי המקרקעין בנוגע לדירה; וכי מהערעור ומהבקשה לעיכוב ביצוע עולה כי המבקש והמשיבה פונו כבר מהדירה.
5.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה תינתן במשורה, מקום שבו עולה מהבקשה שאלה החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 4255/19 פלוני נ' קרנית קרן לפיצוי תאונות דרכים , פסקה 5 (27.8.2019)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת מידה זו. הבקשה אינה מעוררת שאלה עקרונית, ואף לא נטען כך, אלא עניינה יישום הדין בנסיבות המקרה בדרך של קביעה – בין היתר – כי יש לראות במשיבה מי שוויתרה על טענות הסמכות. טענות ממין אלה אינן מצדיקות ככלל עילה להתערבות ב"גלגול שלישי".
בקשת הרשות לערער נדחית אפוא. הבקשה לעיכוב ביצוע התייתרה. מאחר שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט באב התשפ"א (28.7.2021).
ש ו פ ט