ע"א 7393/09 הרצל מאקניאן נ. רשות יבנה ,מהנדס העיר , עירית יבנה

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. ההליך נסב על החלטה של בית המשפט לעניינים מינהלים בתל-אביב (כב' השופטת מ' רובינשטיין, סגנית נשיא) שלא לפסול עצמה מלישב בדין בהליכים המתנהלים בין הצדדים. בדחותו את הבקשה פסק בית המשפט כי אין בה ממש מבחינה מהותית. המערערים טוענים כי מצבם הרפואי והכלכלי קשה ואחד המערערים אף מקבל סיוע משפטי בהליכים בבית המשפט לעניינים מינהליים.

לאחר עיון בבקשה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. על מנת שבעל דין יזכה לפטור מתשלום אגרה אין די בחוסר יכולת כלכלית. דרישה נוספת היא שההליך יגלה עילה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). רק אם בית המשפט או הרשם משתכנע כי נתקיימו שני התנאים, האמורים רשאי הוא ליתן פטור (ראו, בש"א 7953/08 עקריש נ' ברייטמן (לא פורסם, 16.11.2008)). לכן גם בהנחה שמצבו הכלכלי של מבקש הפטור אינו טוב, מתחייבת בחינה של השאלה האם ההליך מגלה עילה. לכך יש להוסיף, כי לעניין פטור מערבון אף לא ניתן להסתפק בכך שההליך מגלה עילה ועל מבקש הפטור להראות כי סיכויי ההליך להתקבל טובים.

במקרה שלפניי, לא שוכנעתי כי ערעור הפסלות מגלה עילה, לא כל שכן כי סיכוייו להתקבל טובים. דומה כי טענת הפסלות נסבה על התנהלות הדיון בבית המשפט קמא. לטענת המערערים, שיבש המותב את הליכי המשפט כדי להטות את הדין לטובת המשיבים. ואולם, מעיון בהודעת הערעור נראה כי לא נפרשה בה תשתית שעשויה לבסס, באופן אובייקטיבי, את ההאשמות הקשות כלפי בית המשפט. כידוע, המבחן לפסילת שופט הוא חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ראו, סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984). לעניין זה, אין די בחוסר שביעות רצונו של בעל דין מאופן ניהול הדיון, בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו. במצב דברים זה, בו מדובר על פניו בהליך שאינו מגלה עילה, אין יסוד לפטור את המערערים מתשלום אגרה, גם בהנחה שמצבם הכלכלי קשה. בשל סיכוייו הנמוכים של הערעור להתקבל, אין גם מקום לפטור אותם מהפקדת ערבון. בשים לב לטיב ההליך ולהיקפו, גובה הערבון יעמוד על סך של 3,000 ₪. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.