ע"א 7457/08 עזבון המנוח אחמד עבד אלעזיז ז"ל ותשעת יורשיו נ. עזבון המנוח

1.

ההליך שבכותרת הוא ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה על הסף, בשל קיומו של מעשה בית-דין, את תביעת המערערים (וכן תביעה נוספת) בעניין זכויות במקרקעין. בית המשפט המחוזי תיאר את ההליכים הקודמים שהתקיימו, לרבות פסק-דין של בית המשפט העליון שבגדרו תוקן פסק-הדין של בית המשפט המחוזי, ולרבות החלטה של בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לתיקון נוסף בפסק-הדין. בית המשפט המחוזי הדגיש כי הסעד שנתבקש בתביעה הנוכחית זהה לחלוטין לסעד שנתבקש בבקשה לתיקון פסק-הדין (שנדחתה), בבחינת "אותה הגברת בשינוי אדרת". בית המשפט פסק כי לא הוצגו כל עילה, טענה חדשה או בדל ראיה חדשה שיש בהם כדי להצדיק פתיחה מחדש של הנושא וקיום "משפט חוזר אזרחי".

2.

בערעור שהוגש לבית משפט זה נכללו משיבים רבים שלא היו בעלי-דין בהליך בבית המשפט המחוזי. לאור זאת נתבקשה הבהרת המערערים (החלטת כבוד הרשמת גאולה לוין מיום 26.1.2010). המערערים הגישו התייחסותם והבהירו כי צירוף המשיבים הנוספים נעשה לאחר שבא-כוחם הנוכחי עיין בנסחי הרישום של החלקות נשוא ההליך, ומצא כי מי שסומנו כנתבעים בהליך בבית המשפט המחוזי (בעקבות הליכים קודמים), העבירו את זכויותיהם במקרקעין לאחרים. צירוף המשיבים הנוספים, כך הוטעם, דרוש על-מנת שבית המשפט יכריע בזכויות אחת ולתמיד. בנסיבות אלה ביקשו המערערים כי יותר להם לצרף להליך בבית משפט זה את המשיבים שנכללו בהודעת הערעור ולא היו צד להליך בבית המשפט המחוזי, זאת כדי שפסק הדין יחייב "כלפי כולי עלמא – ולא יהיה בעתיד טענה ממאן-דהוא מהמשיבים או אחר, כי לא ידע על ההליך ולא היה לו יומו בבית המשפט".

3.

כבוד הרשמת לוין הבהירה בהחלטתה מיום 7.2.2010 כי לא ניתן להידרש לבקשה לצירוף בעלי דין במתכונת שבה הוגשה; זאת, מן הטעם שלא ניתן להבין מן הבקשה מי נמנה על בעלי הדין המקוריים ומיהם הצדדים שצירופם מתבקש כעת, וכמו-כן לא פורטה הזיקה של כל אחד מהצדדים שצירופם מתבקש לנכס נשוא הערעור. כבוד הרשמת קבעה כי ככל שהמערערים עומדים על צירוף הצדדים השלישיים עליהם להגיש בקשה ערוכה כדין הנתמכת בתצהיר, המפרטת את זיקתו של כל אחד מהצדדים שצירופו מתבקש לנכס, ונתמכת בתיעוד מלא. במידת האפשר – הוסיפה כבוד הרשמת – תצורף גם עמדתו של כל צד שצירופו מתבקש.

4.

המערערים הגישו בקשה נוספת לצירוף משיבים להליך, וחזרו והבהירו כי צירוף המשיבים הנוספים – אמנם ללא קבלת רשות כדין – נבע מכך שלאורך השנים נעשו שינויים ותיקונים ברישומים בפנקסי המקרקעין. לדעת המערערים צירוף המשיבים הנוספים, הרשומים כבעלי זכויות או כבעלי עניין במקרקעין נשוא ההליך, נדרש על-מנת שההכרעה בעניין הזכויות בחלקות תהא סופית. המערערים סבורים כי לא ייגרם נזק למי מהמשיבים אם ייעתר בית המשפט לבקשה. הם מציינים כי הבקשה הועברה למשיבים על-מנת שיגיבו לה אם יחפצו בכך.

דין הבקשה להידחות.

5.

תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי "בית המשפט שלערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן, ורשאי הוא לדחות בינתיים את הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית המשפט ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין מלכתחילה". בענייננו, הצדדים השלישים – שורה ארוכה של צדדים שלישיים – צורפו להודעת הערעור ללא הגשת בקשה מתאימה, אולם בקשה כזו מצויה היום לפני בית המשפט ואדרש לה לגופה.

6.

כאשר נבחנת השאלה אם לאפשר את צירופו של משיב להליך הערעור, יש לבדוק את אמות המידה הבאות: האם האדם שצירופו מתבקש עלול להיפגע ישירות אם לא יצורף לערעור; האם ראוי שפסק הדין יכבול כמעשה בית דין את אותו אדם; והאם שיקולי יעילות תומכים בהצטרפות (ראו בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ'

קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה (5) 457, 463 (1991)). הנטל להוכחת קיומם של תנאים אלה מוטל על מבקש הצירוף (ראו גם עע"ם 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (טרם פורסם, 24.6.2009)). בענייננו, מדובר כאמור בבקשה לצרף שורה ארוכה של משיבים אשר לפי הנטען מחזיקים בזכויות במקרקעין או שיש להם עניין במקרקעין. צירוף זה מן הסתם יכול שיהיו לו השלכות ניכרות על היקפו של ההליך, על יעילותו ועל מידת סרבולו. אין סיבה מבוררת מדוע נושא זה מתעורר לראשונה בערכאת הערעור (למעט חילופי ייצוג). אולם חשוב מכל, צירוף המשיבים אינו מוצדק לאור מהות ההליך. יש לזכור כי לפנינו ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי שדחה על הסף ניסיון לפתוח מחדש מחלוקת שהוכרעה זה מכבר. הרעיון לצרף היום, בערעור על פסק-דין המבוסס על מעשה בית דין ואשר שלל את קיומו של "משפט חוזר אזרחי", צדדים רבים שלא הופיעו בהליכים הקודמים שהתקיימו, הוא מרחיק לכת ואין לאפשרו. אוסיף כי לאור הנימוקים שעמדו ביסוד פסיקתו של בית המשפט המחוזי, ולמקרא הודעת הערעור, ספק רב בעיני אם הצירוף המבוקש יתרום לבירור ממצה של השאלה השנויה במחלוקת.

7.

אני דוחה לפיכך את הבקשה לצרף משיבים נוספים שלא היו בעלי-דין בבית המשפט המחוזי. המערערים רשאים להגיש הודעת ערעור מתוקנת, בהתאם להוראות הדין, תוך עשרה ימים, ואם לא יעשו כן אשקול את מחיקת ההליך ללא צורך בהודעה נוספת. החלטה זו תועבר לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות פקסימיליה, והיא תתויק בתיקי השופטים שישבו לדין ככל שתוגש הודעת ערעור מתוקנת כאמור.