ע"א 7496/06 סמיר אלדמירי נ. עמאד אלג'טאן

לפני בקשה מטעם המערער למתן ארכה להפקדת ערבון ובקשה מטעם המשיב לדחות את ההליך בהעדר הפקדת ערבון.

1.

ביום 5.11.06 הגיש המערער בקשה לפטור מהפקדת ערבון. בהחלטתי מיום 10.12.06 התקבלה הבקשה בחלקה ונקבע שעל המערער להפקיד ערבון בסך של 15,000 ₪ תוך 14 יום מעת המצאת ההחלטה. ההחלטה הומצאה לב"כ המערער ביום 12.12.06. ביום 27.12.06 הגיש ב"כ המשיב בקשה לדחות את ההליך בהעדר הפקדת ערבון. בהחלטתי מיום 1.1.07 נקבע, כי משחלף המועד להפקדת הערבון, תרשום המזכירות את הערעור לדחייה. בהודעתה מיום 3.1.07 הודע לב"כ המשיב כי הערעור נרשם לדחייה בפני הרשם ביום 10.1.07. ביום 8.1.07 הוגשה מטעם המערער בקשה למתן ארכה להפקדת ערבון. בבקשה נטען כי המערער פעל לצורך גיוס הכספים הנדרשים אולם עקב מצבו הכלכלי הקשה ובשל חג אלאדחא הוא טרם הצליח להפקיד את סכום הערבון שנקבע. המערער ביקשת ארכה בת שבועיים ימים לצורך הפקדת הערבון. ביום 15.1.07 הודיע ב"כ המערער כי המערער הצליח לגייס את מלוא סכום הערבון. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

אקדים ואבהיר, כי אין בידי לקבל את טענת ב"כ המערער לפיה מצבו הכלכלי הקשה מנע ממנו להפקיד את הערבון במועד. בהחלטתי מיום 10.12.06 הובהר כי המערער לא עמד בנטל הנדרש להוכחת מצבו הכלכלי הנטען. במצב דברים זה, אין במצבו הכלכלי אף כדי להבהיר מדוע איחר בהפקדת הערבון. חרף האמור, לאחר ששקלתי היטב בדבר, באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין דחיית הערעור אינו מהווה סעד מידתי למחדלו של המערער. הסמכות לדחות הליך בהעדר הפקדת ערבון אינה

סמכות שגרתית ויש להפעילה בזהירות הראויה (ראו: ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט , פ"ד נו(1), 865). לטענת המשיב, ראוי להפעילה במקרה דנן שכן מחדליו של המערער הם עקביים ושיטתיים. לטענתו, זו הפעם השנייה שהמערער אינו פועל בהתאם להחלטות בית המשפט בנוגע להפקדת ערבון. ברם עיון מדוקדק בנתונים שלפני מעלה כי טענה זו אינה מדויקת. ההודעה המקורית על קביעת הערבון אכן נתנה ביום 14.9.06 אולם היא הומצאה לב"כ המערער ביום 5.10.06. בהודעה נקבע כי על המערער להפקיד את הערבון תוך 30 יום. הבקשה לפטור מערבון הוגשה ביום 5.11.06 ולפיכך הבקשה הוגשה התוך המועד שנקבע להפקדת הערבון. בנסיבות אלה, אכן המערער לא פעל בהתאם להחלטתי מיום 10.12.06, אולם אין לומר כי מחדליו הם עקביים ושיטתיים במידה המצדיקה את דחיית ההליך מבלי שהוא יישמע לגופו. כמו כן, אין ספק כי ההליך של הפקדת ערבון נמשך יתר על המידה, אולם לא במידה המצדיקה את דחיית ההליך. האיזון הנכון בין האינטרסים של הצדדים יושג אפוא בקבלת הבקשה תוך חיוב המערער בהוצאותיו של המשיב.

התוצאה היא, שהבקשה למתן ארכה מתקבלת. המערער יפקיד ערבון תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. בשים לב לטרחה שנגרמה למשיב כתוצאה מהתנהלות המערער, ישא המערער בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל. החלטה זו תומצא לב"כ המערער, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.