ע"א 7512/97יצחק בוקרא נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום באשקלון הרשיע את המבקש, לפי הודייתו, בכך שהעמיד את מוניתו בתחום תחנת אוטובוס המוגדרת על ידי סימון על פני הכביש - עבירה לפי סעיף 5 (ו)(12) לחוק עזר לאשקלון (העמדת רכב וחנייתו), תשכ"ב1962- (להלן: "חוק העזר"). המבקש ערער על פסק דין זה, בטענה, כי הודייתו התבססה על ההנחה המוטעית, כי די בסימון הכביש לשם הכרזה על שטח כעל תחנת אוטובוס. לטענתו, נתחוור לו, מעיון בחוק העזר, כי אין די בסימון הכביש וכי אם אין מוצבת במקום תחנת אוטובוס אין השטח אסור לחניה. ביום 27.11.96 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הערעור, אותו הגדיר כטורדני. המבקש לא ביקש לערער על פסק דין זה.

ביום 24.9.97 הגיש המבקש בקשה למשפט חוזר, על בסיס מידע שהגיע לידיעתו, לטענתו, ביום 10.9.97 "לאחר עיון בחוק עזר עירוני". לטענתו התחוור לו, כי אין די בסימון הכביש לשם הפיכתו לשטח אסור לחניה, שכן נדרשת גם הימצאות תחנת אוטובוס במקום. המבקש מפנה, לעניין זה לתקנה 76 (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א1961-, ממנה הוא מסיק, כי האיסור על איסוף נוסעים והורדתם חל רק בתחומי תחנת אוטובוס. לפיכך, טוען המבקש, התקיימו בו תנאי סעיף 31 (א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- , שכן הראיות ששימשו להרשעתו - בשקר יסודן.

היועץ המשפטי לממשלה סבור שאין מקום להיענות לבקשה. לטענתו נגועה הבקשה בשיהוי רב, שכן הוגשה כעשרה חודשים לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והיא מסתמכת על הוראות הדין. לפיכך, טוען היועץ המשפטי לממשלה, כי האיחור הניכר בהגשת הבקשה נובע מרשלנותו של המבקש ומשום כך לא נתקיימו העילות להארכת המועד להגשת הבקשה לאחר חלוף 90 הימים הנקובים בתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז1957-. לגוף העניין, טוען היועץ המשפטי לממשלה, כי המבקש לא הצביע על התקיימות עילה מן העילות המנויות בסעיף 31 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- וכי טענתו המשפטית של המבקש היא שגויה, שכן הדין הוא עם הערכאות שדנו והכריעו בעניינו.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה. אכן, כטענת היועץ המשפטי לממשלה, די היה בשיהוי בהגשת הבקשה כדי לדחותה על הסף. אפילו נכונה טענת המבקש, כי עיין לראשונה בהוראות הדין רק ב - 10.9.97, הרי לעניין זה אין למבקש להלין אלא על עצמו. על מנת להפיס את דעת המבקש אציין, כי אפילו הייתי נדרש לגוף הבקשה לא היה בכך להועיל למבקש, שכן המבקש לא הצביע על התקיימות עילה מן העילות המנויות בסעיף 31 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. ניסיון להעלות טענה משפטית, או הנמקה משפטית שלא הועלתה קודם לכן (בהנחה שאכן כך הם פני הדברים) אינו מקים עילה כאמור.

הבקשה נדחית.