פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7532/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערער:
שמריה סגרון
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד שגיא רוזנק בכובעו כמנהל
מיוחד
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 3.10.2019 בפש"ר 12211-05-16
שניתן על ידי כב' השופטת עינב גולומב
בשם המערער:
עו"ד יהודה שמעוני
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בפש"ר 12211-05-16 (השופטת עינב גולומב ) מיום 3.10.2019, בגדרו נדחתה בקשת המבקש להכריז עליו כפושט רגל ובוטל צו הכינוס שניתן בעניינו.
2.
ביום 14.5.2016 הגיש המבקש בקשה להכריז עליו כפושט רגל בגין חובות בהיקף של 11,492,516 ש"ח. בדין וחשבון על נכסיו ציין המבקש כי אין לו זכויות כלשהן בנכסי נדל"ן. ביום 15.7.2017 ניתן צו לכינוס נכסיו של המבקש. מספר חודשים לאחר מתן צו הכינוס הגישה החברה הכלכלית קריית שמונה בע"מ (להלן: " החברה הכלכלית ") בקשה להתיר לה לנהל כנגד המבקש תביעת פינוי ותביעה כספית. נטען, כי המבקש מחזיק מספר יחידות במבנה המכונה "שוק הדוכנים" בקריית שמונה (להלן: " החנויות "), אשר הושכרו לו במקור על ידי עירית קריית שמונה בשנת 1968, אולם במרוצת השנים חדל המבקש לשלם בגינן דמי שכירות וארנונה. המבקש הכחיש זיקה לחנויות המדוברות וטען שמכר אותן בשנת 2008. אף על פי כן, התברר כי בתצהירים שהגיש המבקש לבית המשפט בשנים 2012 ו-2016 בקשר עם תביעות אחרות שהוגשו נגדו – האחת לסילוק יד והשנייה במסגרת צו הריסה מנהלי – הצהיר המבקש כי הוא בעל הזכויות בחנויות באופן רצוף מאז שנת 1968.
3.
לאחר שהתקיימו שני דיונים בבית משפט קמא הודיע המנהל המיוחד שמונה בהליך, הוא המשיב 2 בהליך דנן, כי הוא מתנגד להכרזה על המבקש כפושט רגל ומבקש מבית המשפט להורות על ביטול ההליכים בתיק פשיטת הרגל, נוכח התנהלות בחוסר תום לב מצד המבקש, הבאה לידי ביטוי בהסתרת מידע הנוגע לנכסיו והצגת גרסאות בלתי מהימנות וסותרות בכל הנוגע לזכויותיו בהליך. לעמדה זו הצטרף גם הכונס הרשמי.
4.
ביום 3.10.2019 החליט בית המשפט קמא על ביטול הליכי פשיטת הרגל של המבקש, וכן ביטל את צו הכינוס, זאת נוכח עמדת המנהל המיוחד והכונס הרשמי כי יש לבטל את ההליכים מחמת חוסר תום לב מצד המבקש.
5.
על פסק דין זה הוגש ערעור, ולצדו הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים הואיל ובית המשפט קמא שגה שגיאה עובדתית בקשר עם הזכויות בחנויות, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש שכן אם יבוטל צו הכינוס ייגרמו למבקש נזקים רבים שיובילו להידרדרות מצבו הרפואי, שהינו ממילא ירוד בהיותו בעל נכות מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
6.
לאחר שבחנתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה. הכלל הקבוע בתקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 הוא
כי " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים ". עיכוב ביצוע פסק דין מצריך טעם מיוחד, כאשר על המבקש-מערער מוטל להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בכל הנוגע לסיכויי הערעור הרי שבענייננו, מבלי לקבוע מסמרות, אין הם גבוהים. כאמור, בית המשפט קמא התרשם כי ישנו ספק בדבר תום ליבו של המבקש וכי הוא הצהיר בהזדמנויות שונות הצהרות עובדתיות סותרות ביחס לזכויותיו, תוך יצירת ערפל באשר למהותן. כידוע, לא בנקל תתערב ערכאת ערעור בממצאי עובדה (ע"א 558/96 שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל , פ"ד נב(3) 563, 568 (1998)).
בכל הנוגע לשיקול של מאזן הנוחות, הרי שבית משפט זה חזר וקבע כי אין בנקיטתם של הליכים על-ידי נושים כדי ליצור מצב בלתי הפיך, שהרי למבקש עומדים סעדים במסגרת הליכים אלה, ככל שאכן יינקטו (ראו: ע"א 5426/18 סויסה נ' עו"ד אופיר פדר בתפקידו כנאמן על נכסי החייבת , פסקה 4 (29.8.2018); ע"א 6552/18 עוואלי נ' הכונס הרשמי , פסקה 5 (28.5.2019)).
7.
אשר על כן הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
8.
מתוך התחשבות במערער, הערעור ייקבע לשמיעה בפני הרכב בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.
ניתנה
היום, י"ח בכסלו התש"פ (16.12.2019).
ש ו פ ט