פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7551/10 - ג'
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת המבקש מתאריך 26.10.2010 לעיון חוזר בהחלטה מתאריך 25.10.10
המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מתאריך 25.10.2010.
2.
בהחלטתי האמורה דחיתי את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת ע' מילר ) מתאריך 18.10.2010 (להלן: פסק הדין ). הבקשה הוגשה בגדרי ערעור שהופנה לנשיאת בית משפט זה על החלטת המותב הנכבד, מתאריך 14.10.2010, שלא לפסול עצמו מלשבת בדין, חרף בקשת המבקש כי ייעשה כן (להלן: ההחלטה בבקשת הפסילה ).
בהחלטתי האמורה בחנתי, בין היתר, את הטענה שהעלה המבקש, שלפיה בית המשפט הנכבד לענייני משפחה נתן את פסק הדין, אף ש"מיד" לאחר שניתנה ההחלטה בבקשת הפסילה, "הודע" לבית המשפט לענייני משפחה על כוונת המבקש להגיש ערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות (ראו: סעיפים 13 ו-14 לבקשה הנ"ל; סעיפים 2 ו-7 להחלטתי). טענתו של המבקש בעניין זה נדחתה בהחלטתי, בין היתר, מן הטעם שלא הוצגה לי כל ראייה כי המבקש אכן הגיש הודעה כדין על כוונתו להגיש ערעור על ההחלטה בעניין טענת הפסלות קודם שניתן פסק הדין (סעיף 7 להחלטה).
3.
בתאריך 26.10.2010 הגיש המבקש "בקשה לעיון חוזר", שם נאמר, בין היתר, כי "בכתב הבקשה מצוטט בסעיף 3 שהמבקש מודיע שיפנה לבית המשפט העליון, וכן לנציבות השופטים מצ"ב הבקשה". לבקשה לעיון חוזר לא צורף כל מסמך כאמור, ולפיכך הוריתי למבקש להגיש העתק הימנו.
4.
בתאריך 27.10.2010 הגיש המבקש "בקשה דחופה לצירוף מסמכים", שאליה צירף את בקשתו לפסילת המותב בבית המשפט לענייני משפחה, מתאריך 7.10.2010 (להלן: בקשת הפסילה ),
בקשה שלא צורפה לבקשתו המקורית לעיכוב ביצוע שהובאה בפניי . כן צירף המבקש מסמכים אחרים, שאינם רלבנטיים לענייננו. מסתבר כי בשולי בקשת הפסילה דרש המבקש "לעצור כל החלטה עפ"י תקנה 471 ג 3 עד להכרעת נציבות השופטים ובית המשפט העליון".
5.
מן האמור לעיל עולה כי בניגוד לטענתו של המבקש בבקשתו לעיכוב ביצוע שהובאה בפניי, ואשר בה נאמר כי "מיד לאחר " שניתנה החלטת הפסלות, מתאריך 14.10.2010, "הודע לכבוד השופטת מילר על כוונת המבקש לערער על החלטתה בבקשת הפסילה" (סעיפים 13 ו-14 לבקשה) – אין בידו של המבקש להציג כל ראייה לכך שהגיש בקשה כאמור, לאחר
קבלת ההחלטה בעניין הפסילה. כל שבאפשרותו של המבקש להצביע עליו הוא הבקשה "לעצור כל החלטה עפ"י תקנה 471 ג 3 עד להכרעת נציבות השופטים ובית המשפט העליון", שבאה בגדרי בקשת הפסילה , שהוגשה, מטבע הדברים, טרם
שניתנה החלטה הפסילה.
6.
בשים לב לאמור בפיסקה 5 שלעיל – ראוי להזכיר כי תקנה 471ג(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) קובעת כי בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט בעניין טענת פסלות יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט. המבקש לא הצליח איפוא, חרף ההזדמנויות שניתנו לו, להצביע על הודעה שמסר לבית המשפט לענייני משפחה, על כך שבדעתו לערער על החלטת הפסילה, לאחר שבית המשפט זה מסר את ההחלטה בבקשת הפסילה, ועוד לפני שניתן פסק הדין, בתאריך 18.10.2010.
7.
זאת ועוד – אחרת. בקשת הפסילה שהגיש המבקש, שבשוליה דרש "לעצור כל החלטה עפ"י תקנה 471 ג 3", הרי נדחתה במלואה ועל כל נדבכיה, בהחלטת בית המשפט הנכבד לענייני משפחה בעניין הפסלות, מתאריך 14.10.2010. מהחלטה זו עולה שנראה כי המבקש מנסה, באופן לא ראוי, להאריך עוד ועוד את ההליכים. הנה כי כן אף אם היינו מוכנים לראות בבקשת הפסלות ככוללת בגדרה בקשה כדין לעיכוב המשך המשפט עד לדיון בערכאת הערעור, שהוגשה בהתאם לתקנה 471ג(א) לתקנות, הרי שממילא ניתן היה למצוא בהחלטה בעניין הפסלות, באותו הדבק ממש, נימוק ברור שמצדיק למעשה דחייה של הבקשה לעיכוב המשך המשפט (שהסתיים בינתיים במתן פסק דין).
8.
נוכח כל האמור לעיל, הרי שהמבקש לא הציג כל עילה לעיון חוזר בהחלטתי מתאריך 25.10.2010, שלא לעכב את ביצוע פסק הדין. בקשתו לעיון חוזר בהחלטתי הנ"ל
– נדחית.
ניתנה
היום, כ' בחשון התשע"א (28.10.2010).
ש ו פ ט