ע"א 7595/16 מוניק עופר נ. עו"ד דוד גולן

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

1.

לאחר עיון במכלול החומר שבתיק ושמיעת טיעוני בא-כוח המערערת הצענו לצדדים להגיע לפנים משורת הדין להסדר על פי קווי המתאר שלהלן:

א)

למערערת ינתן לשוב ולגור עד אריכות ימים בבית שבו התגוררה עם המנוח ז"ל טרם הרצחו במעשה האיבה שבו מצא את מותו. בית לעניין זה – הבית, לרבות החצר המגודרת שלידו.

ב)

האמור בס"ק א) הוא בכפוף לכך שהמערערת מוותרת על כל טענותיה למחצית מהזכויות במשק שבברוש הבקעה, נשוא הערעור (להלן – הנכס ) , ככל שהיא גורסת שהיו לה כאלה.

עם זאת למערערת (או למי מטעמה, או בשותפות עמה) – תינתן האפשרות להשתתף בהליך של מכירת הנכס , ככל שיערך כזה ע"י הנאמן והיא תזומן לכל הליך כזה בפני הנאמן, או בית המשפט.

ג)

המערערת חוזרת בה מכל טענותיה לגבי שני הנכסים האחרים שנדונו בפסק הדין נשוא הערעור.

ד)

הנאמן והכנ"ר מוותרים על ההוצאות שנפסקו לזכותם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הנכבד.

2.

באי-כוח הצדדים הודיעו, לאחר פסק זמן שנטלו, כי הצעת בית המשפט הנ"ל מקובלת על שולחיהם.

3.נוכח האמור לעיל – ההסדר הנ"ל יבוא חלף פסק הדין, מושא הערעור, רק לגבי הבית , כמשמעו בהסדר הנ"ל , והנאמן יפעל למימוש ההסדר הנ"ל אצל כל הרשויות הרלבנטיות, ככל שיש בכך צורך.

4.

רשמנו לפנינו כי המערערת מוותרת על זכויותיה וטענותיה ככל שהיו לה כאלה לגבי שאר הנכסים הנזכרים בפסק הדין נשוא הערעור ומכאן שיתרת הערעור נדחית ללא צו להוצאות.