ע"א 7609/01 יוסף קירשנבאום נ. משה בר שלום

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת י' הכט) מיום 22.3.94, לפיו נפסקו פיצויים למערער בעקבות נזק גופני ונפשי שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים.

העובדות הרלוונטיות

2.המשיב, נפגע ביום 22.3.94 בהיותו הולך רגל, מרכב הנהוג ע"י המבקש 1 והמבוטח אצל מבקשת 2. המבקשים לא כפרו בעצם החבות לפצות את המשיב עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ועל כן המחלוקת בבית משפט קמא סבה סביב שיעור הנזק בלבד. בית משפט קמא פסק למשיב פיצוי בסך 845,747 ש"ח, וקבע כי יש להקפיא מסכום הפיצויים את קצבת הנכות הכללית המהוונת אותה יקבל מהמל"ל בהגיעו לגיל 18. על פסק הדין הוגש ערעור על ידי המשיב וערעור שכנגד על ידי המבקשים.

3.המבקשים סבורים כי על פי חוות דעת אקטוארית שהוגשה לבית משפט קמא, המשיב עשוי לקבל את קצבת הנכות הכללית בהגיעו לגיל 18, בהתאם לדרגת אי כושר שתקבע לו באחת מ- 4 אפשרויות, 60%, 65%, 75%, או 100% מקצבת נכות מלאה עד גיל 65. ההפרש בין הסכום המינימלי לפי חוות הדעת, לסכום המקסימלי הינו 136,425 ש"ח. המבקשים טוענים, כי בית המשפט, בפסק דינו, לא קבע איזה מבין החלופות תוקפא, והגישו בקשה לבית משפט קמא לעיכוב ביצוע פסק הדין לגבי הסכום המקסימלי. ביהמ"ש דחה את בקשתם, ומכאן הבקשה שבפני.

4.המבקשים טוענים כי קיים סיכוי טוב שהערעור שכנגד יתקבל, היות ואם לא יוקפא הסכום המקסימלי, יש חשש שיעמדו במצב בו תביעת השיפוי של המל"ל תעלה על הסכום שהוקפא, והסכום הכולל שישלמו בסופו של דבר יעלה על גובה הנזק של המשיב. כמו כן סבורים המבקשים, כי אם יזכו בערעור שכנגד, לא יוכלו לגבות את ההחזר מהמשיב.

מנגד, טען בא-כוח המשיב, כי קבלת הבקשה תסב לשולחו נזק כלכלי, שכן תימנע ממנו קבלתה של תשואה גבוהה יותר על פיצוייו מאשר ההצמדה וריבית של 4% לשנה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, נחה דעתי כי יש לדחותה. הכלל הוא כי אין עצם הגשת הערעור מצדיקה, לבדה, עיכוב ביצוע של פסק דין, וכי צד שזכה בדין זכאי לבצע את פסק הדין לאלתר. על המבקש עיכוב ביצוע מוטל נטל כבד להראות שסיכוייו להצליח בערעור גבוהים, וכי ביצועו המיידי של פסק הדין ימיט עליו נזק רב, שקשה יהיה לתקנו במידה ותצלח דרכו בערעור. בענייננו, נראה כי הנזק שיכול להיגרם למבקשים בעקבות ביצועו המיידי של פסק הדין הוא כספי, ובתור שכזה יכול להימצא לו בעתיד מזור מאותו תחום.

אי לכך הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח, לרבות שכר-טרחת עורך-דין.