ע"א 1564/06 משה בן זאב נ. מיכל בן עמי

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט רביד) מיום 5.1.06.

1.המבקשים היו בעלי חברת תיירות (להלן – " החברה "), אשר נרכשה על ידי המשיבים בשני שלבים. לאחר הרכישה, נקלעה החברה לקשיים עד שחדלה לפעול. המשיבים הגישו תביעה נגד המבקשים בגין העלמת מידע ומצגי שווא כלפיהם עובר לחתימת הסכמי הרכישה, וכן על הפרות ההסכמים על ידם. כן תבעו המשיבים השבה של הסכומים ששולמו על ידם בגין חתימת החוזה, וסכומים אחרים ששולמו על ידם עקב ההתקשרות החוזית בין הצדדים. המבקשים הגישו תביעה שכנגד להשבת סכומים שונים שניתנו כהלוואה על ידם, וכן תבעו פיצוי בשל לשון הרע בשל מכתב שכתבה המשיבה לסוכני נסיעות וספקי תיירות, בו נאמר כי המבקש ביצע כלפי המשיבה מעשה תרמית אשר בגינו הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי.

2.בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיבים ודחה את התביעה שכנגד שהגישו המבקשים. הוא קבע כי על המבקשים לשלם למשיבים סכומי כסף שונים בגין עילות פיצוי שונות.

3.ביום 14.2.06 דחה בית המשפט המחוזי בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה על ידי המבקשים. הוא קבע כי סיכויי הערעור נמוכים, מאחר שעיקרו של פסק הדין מבוסס על ממצאי מהימנות. כן קבע כי בשיקולי מאזן הנוחות, יד המשיבים על העליונה, ואין לקבל את טענות המבקשים בדבר מצבם הכלכלי הקשה בהינתן מצבם הקשה של המשיבים עצמם אשר נגרם בעטיים של מעשי המבקשים כלפיהם. עם זאת, נקבע כי ביצוע פסק הדין יעוכב באשר לדירת המגורים של המבקשים וילדיהם בלבד, זאת בכפוף להפקדת ערבות בסך 100,000 ש"ח.

4.עתה פונים המבקשים בבקשת עיכוב ביצוע פסק הדין לבית משפט זה. לטענתם, סיכויי הערעור שהוגש מטעמם טובים, ואם לא יעוכב ביצוע פסק הדין כמבוקש, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, זאת מאחר שהם ייאלצו למכור את נכסיהם, ואילו המשיבים, המצויים בחובות כבדים, יעבירו את הכסף לצדדים שלישיים, ולא ניתן יהיה להשיבו אם המבקשים יזכו בערעורם. עוד נטען, כי מאזן האינטרסים נוטה לטובת המבקשים, שכן כל נכסי המבקשים מעוקלים לטובת המשיבים, ולכן המשיבים אינם יכולים להינזק מעיכוב ביצוע פסק הדין. כן נטען, כי יתרת החוב עולה על שווי נכסיהם, ומימוש החוב בהוצאה לפועל עלול להביאם לקריסה כלכלית. בקשת עיכוב הביצוע מתייחסת לסכום פסק הדין כולו, ולחלופין, לסכומים חלקיים מן הסכום שנפסק.

5.עמדת המשיבים היא כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבסס על נתונים עובדתיים. נטען כי מצבם הכלכלי של המשיבים הדרדר בעקבות מעשי המבקשים, כפי שנקבע בפסק הדין, וכי בנסיבות אלו עדיפה זכותם שלהם לממש את זכייתם, על פני עניינם של המבקשים לעכב את מימוש חיוביהם עד החלטה בערעור. יש אף חשש להברחת נכסים בידי המבקשים, נוכח קיום ראיות על הברחת נכסים על ידם במהלך המשפט. לדברי המשיבים, המבקשים לא הביאו ראיות כלשהן לטענתם בדבר מצבם הכלכלי הקשה, ולא הוכיחו כי אם ובמידה שיזכו בערעור, יווצר קושי ממשי בגביית הכספים מהמשיבים. העובדה כי חלק מנכסי המבקשים מעוקלים לטובת המשיבים, אין בה כדי להוות טעם לעיכוב ביצוע פסק הדין, מאחר ששווי הנכסים המעוקלים נמוך בהרבה מסכום החיובים על פי פסק הדין, והנכסים המעוקלים עצמם, כנטען, אינם מספקים בטחון נדרש שכן הם חשופים לריבוי נושים ולירידה בערך הנכסים.

6.דין הבקשה להידחות.

בית המשפט המחוזי בהחלטתו בחן לעומק את בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין הכספי על פי הכללים הנוהגים בענין זה. אינני רואה מקום להתערב בהחלטתו, המעוגנת בעקרונות קיימים, שיושמו כהלכה על נסיבות מקרה זה.

כלל הוא כי בית המשפט אינו מעכב ביצוע פסק דין לתשלום כסף אלא במקרים חריגים ומיוחדים (תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984; ע"א 10570/05 אררט, חברה לביטוח בע"מ נ' דביר , תק-על 2006(1) 3560; ע"א 8680/03 איסמעיל נ' לבן , תק-על 2004(2) 1242). על מבקש עיכוב הביצוע להראות שסיכויי ערעורו טובים, וכי ביצועו המיידי של פסק הדין יסב לו נזק רב שקשה יהיה לתקנו באם יזכה בערעור (ע"א 7609/01 בר שלום נ' קירשנבוים ,

תק-על 2001(3) 491). המבקשים לא עמדו בנטל זה על שני היבטיו. הם לא הצביעו על סיכויי ערעור טובים, ולא ביססו כראוי טענה של העדר יכולת להחזיר מצב לקדמותו באם יזכו בערעורם. יתר על כן, כאשר מאזן הנוחות מבחינת הצדדים מצביע על כפות מאזניים מאוזנות, תיטה הכף לטובת הזוכה בפסק הדין (בש"א 4403/94 ויצמן נ' דאודי , תק-על 94(3) 2278; ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ , תק-על 99(2) 791). נטען לגבי שני הצדדים כי מצבם הכלכלי קשה, אולם בנסיבות ענין זה נראה כי מצבם של המשיבים נובע מהתנהגותם של המבקשים כלפיהם, כקביעות פסק הדין. יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי אין זה ראוי לעכב את זכותם לממש את פסק הדין שניתן לטובתם.

בית המשפט המחוזי החליט על עיכוב ביצוע חלקי של מכירת דירת המגורים של המבקשים, בכפוף להפקדת ערבות בסך 100,000 ש"ח, והמשיבים לא ערערו על החלטה זו. ההגנה על בית המגורים, בטרם הוכרע הערעור, היא מידתית ומאוזנת, ומספקת למבקשים את ההגנה הראויה בנסיבות מקרה זה ואין הצדקה לעכב גם את תשלומי הכספים שנפסקו לזכות המשיבים (רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר,

פ"ד נו(1) 529, 534; ע"א 3428/05 דוידיאן נ' אביטן , תק-על 2005(2) 3553).

סיכומו של דבר: אני מאמצת את החלטתו של בית המשפט המחוזי, ודוחה את הבקשה. המבקשים ישלמו למשיבים את הוצאות הבקשה בסך 7,000 ₪.