פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9894/09 - א'
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקש:
ליאור לוין
נ ג ד
המשיבים:
1. ערן לוין
2. עודד לוין
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בה"פ
816-08-09 מיום 17.11.2009 שניתן על ידי כבוד השופט מ' רניאל
בשם המבקש:
עו"ד י' הריס
החלטה
1.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בה"פ 816-08-09 מיום 17.11.2009 שניתן על ידי כבוד השופט מ' רניאל ובו התקבלה בקשת המשיבים למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 שכן נקבע כי בין הצדדים נכרת הסכם בוררות מחייב. בנוסף, חייב בית המשפט המחוזי את המבקש בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.
2.
ביום 22.3.2010, לאחר קבלת תגובת המשיבים החלטתי כי הבקשה תידון בפני הרכב.
3.
המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי ובקשתו נדחתה ביום 23.3.2010.
4.
כעת, הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בקשתו של המבקש היא לעיכוב ביצוע כלל פסק הדין, קרי עיכוב ביצוע המשך ניהול הליכי הבוררות ועיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שהוטלו עליו בפסק הדין.
5.
באשר לבקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי כל שזה נוגע לעיכוב הליכי הבוררות, המשיבים יגישו תגובתם לבקשה עד ליום 8.4.2010 בשעה 12:00.
6.
באשר לבקשתו של המבקש ככל שהיא נוגעת לעיכוב הביצוע של החיוב הכספי שהוטל עליו בפסק הדין, אציין כבר בשלב זה כי דינה להידחות. כידוע על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע על המבקש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו. כלל הוא כי בית המשפט נוטה שלא לעכב ביצוע פסק דין לתשלום כספי אלא במקרים חריגים ומיוחדים [ראו: ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי (לא פורסם, 20.7.2006); ע"א 7745/09 ז'ו קלוד אטיאס נ' סלומון (לא פורסם, 26.11.2006) (להלן: עניין ז'ו קלוד אטיאס )]. נקבע כי "הלכה זו יפה מקל וחומר בכל הנוגע להוצאות משפט" [ראו: ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 23.8.2009) וראו גם: עע"ם 2190/06 מדינת ישראל נ'
Bueno Gemma
(לא פורסם, 3.4.2006); ע"א 4466/07 יערי נ' נעמ"ת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות (לא פורסם, 24.7.2007)]. מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה בדבר סיכויי בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש, הרי שמאזן הנוחות, ככל שהוא נוגע לביצוע החיוב הכספי (ההוצאות ושכר טרחת עורך דין) שהוטל על המבקש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אינו נוטה לטובת המבקש. על מנת להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש את עיכוב ביצוע פסק הדין, עליו להראות כי יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורו (ראו: עניין ז'ו קלוד אטיאס לעיל). במקרה שלפנינו, מבלי להביע עמדה בשלב זה בבקשתו של המבקש לעיכוב הליך הבוררות, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי במסגרת ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע בעניין החיוב בהוצאות ולא מצאתי מקום להתערב בה. המבקש אומנם טוען כי "נותר חסר כל לנוכח אי כיבוד המשיבים את התחייבותם להשוות את סכום ההשקעה, והצהיר על כך". ואולם, מנגד הוא טוען כי הסכים להפקיד את סכום ההוצאות שנפסק לו בנאמנות בידי בא כוח המשיבים. משמעות הדבר הינה כי המבקש יכול לגייס את סכום ההוצאות (הגם שממקורות אחרים כדוגמת מכרים ומשפחה, כפי שהצהיר). המבקש לא טען וממילא לא הוכיח כי במידה ובקשתו תתקבל לא יהיה באפשרותו להיפרע מן המשיבים. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי בקשת עיכוב הביצוע ככל שהיא נוגעת להוצאות ושכר טרחת עורך דין שפסק בית המשפט המחוזי לחובת המבקש דינה להידחות.
7.
כאמור, על המשיבים להגיש תגובתם לבקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לקיום הליך הבוררות בין הצדדים, עד ליום 8.4.2010 בשעה 12:00.
8.
בשלב זה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י' ניסן תש"ע (25.3.2010).
ש ו פ ט