רע"א 9894/09ליאור לוין נ. ערן לוין

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בה"פ 816-08-09 מיום 17.11.2009 שניתן על ידי כבוד השופט מ' רניאל ,

במסגרתו התקבלה בקשת המשיבים למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 שכן נקבע כי בין הצדדים נכרת הסכם בוררות מחייב. בנוסף, חויב המבקש בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.

השתלשלות העניינים

1.

ביום 22.3.2010, לאחר קבלת תגובת המשיבים החלטתי כי הבקשה תידון בפני הרכב.

2.

המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי ובקשתו נדחתה ביום 23.3.2010. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר והליכי הבוררות כבר החלו והתקיימו שתי ישיבות. נקבע, כי אומנם השיהוי בהגשת הבקשה אינו מצדיק את דחיית הבקשה על הסף אולם הוא בהחלט משמש כמרכיב בהחלטה לעיכוב ביצוע. בית המשפט המחוזי נמנע מלדון בסיכויי הערעור אולם נקבע כי הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין של הערכאה הדיונית למרות קיומו של ערעור תלוי ועומד, אלא בהתקיים התנאים המחייבים עיכוב ביצוע.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב תשלום סכום ההוצאות שנפסק למבקש. לא מצאתי מקום להאריך בעניין זה לאור החלטתי מיום 25.3.2010 לפיה יש לדחות את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע ככל שהיא נוגעת לחיוב בהוצאות שנפסקו לחובתו.

4.

אשר לבקשה לעכב את הליכי הבוררות, בעניין זה קבע בית המשפט המחוזי כי קיום הבוררות עשוי להניב רק תוצאות כספיות וניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו בעקבות מתן פסק הדין בבקשה לרשות ערעור. בית המשפט המחוזי קבע, כי הבוררות כבר החלה ולפי הדין בוררות היא הליך קצר. נקבע, כי אם רצונו של המבקש בהכרעה מהירה, כפי שציין בתגובתו להמרצת הפתיחה, היה צפוי שיסכים לניהול בוררות, אף אם לא היה הסכם בוררות קודם בין הצדדים. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי מאחר וחלפו ארבעה חודשים ממועד מתן פסק הדין וכמעט ארבעה חודשים לאחר שהוחלט בבקשת ההבהרה כי יש לקיים את ההליך למרות הגשת בקשת רשות הערעור, השאלה היא אם יש להפסיק את הבוררות. על שאלה זו השיב בית המשפט המחוזי בשלילה. נקבע, כי קיום הליך הבוררות אינו משנה את מאזן הנוחות בין הצדדים. נמצא כי לפסק הבוררות עשויה להיות תוצאה מעשית כלפי המבקש, אולם בשלב זה אין שום סיבה לעכב את הליך הבוררות. עוד נקבע, כי במידה ובית משפט זה יקבל את בקשת רשות הערעור ממילא יבוטל פסק הבוררות ובמידה ותדחה בקשת רשות הערעור ממילא יהיה פסק בוררות. נקבע, כי בינתיים ההוצאה היחידה הינה תשלום שכר לבורר ולבאי כוח הצדדים, הוצאה אותה ניתן להשיב בסופו של יום.

5.

לפיכך, נדחתה כאמור הבקשה לעיכוב ביצוע. על החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה שלפניי. במקור, בקשתו של המבקש היתה כאמור לעיכוב ביצוע כלל פסק הדין, קרי עיכוב ביצוע המשך ניהול הליכי הבוררות ועיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שהוטל על המבקש בפסק הדין. ואולם, כפי שציינתי, בהחלטתי מיום 25.3.2010 קבעתי כי אין לעכב את ביצוע החיוב הכספי שהוטל על המבקש בפסק הדין. כעת נותר לדון בחלקה השני של הבקשה, קרי בבקשה לעכב את הליכי הבוררות.

הטענות בבקשה לעיכוב ביצוע הליך הבוררות

6.

בפתח הדברים טוען המבקש כי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים, כאשר אחת האינדיקציות לכך הינה ההחלטה להעביר את הבקשה לדיון בפני הרכב.

7.

אשר למאזן הנוחות, המבקש טוען כי נכון לעכשיו, הליך הבוררות לגופו טרם החל, אולם נקבע דיון נוסף בבוררות למרות התנגדות המבקש ולמרות שידוע למשיבים כי בקשת רשות הערעור הצריכה את תגובתם, ובהמשך היא נקבעה כאמור לדיון בפני הרכב.

8.

לטענת המבקש, הימשכות הליך הבוררות, על ההוצאות הכרוכות בו תגרום לו לנזק בלתי הפיך. על פי הנטען, למבקש זכות יסוד להתדיין בפני מערכת בתי המשפט ותמורת תשלום אגרת משפט בלבד. עוד נטען, כי אם בסופו של יום בקשת רשות הערעור תתקבל עדיין ייגרם לו נזק לאור הוצאות הליך הבוררות והן לנוכח השקעת הזמן והמשאבים.

9.

טענה נוספת שמעלה המבקש הינה כי קיום הליך הבוררות עשוי לגרום למצב בו הדיון בבקשת רשות הערעור יהפוך "להליך סרק" ובנוסף יקשה הדבר על בית המשפט לאור קיומן של החלטות ואולי אף פסק בורר.

10.

מנגד, טוען המבקש כי למשיבים לא ייגרם כל נזק בין היתר מאחר והדיון בבוררות טרם החל לגופו וממילא גם את תתקבל בקשת רשות הערעור לא תישלל מהמשיבים הזכות להעלות את טענותיהם בפני בית המשפט.

11.

לבסוף, טוען המבקש כי לא נהג בשיהוי, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, שכן הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה מיד עם החלטת בית משפט זה ולפיה בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה, כאשר לאורך כל הדרך עמד המבקש על כך שאין זה ראוי "לקבוע עובדות בשטח" בטרם תוכרע בקשת רשות הערעור.

תגובת המשיבים

12.

המשיבים מתנגדים לבקשה, בהתייחס למאזן הנוחות טוענים המשיבים כי לא ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך שכן במידה ובקשת רשות הערעור תתקבל ייחשבו הליכי הבוררות בטלים מעיקרם ודי בכך כדי לאיין את טענת הנזק הבלתי הפיך. נטען, כי לכל היותר ייגרם למבקש נזק כספי.

13.

עוד נטען, כי אין לקבל את טענותיו של המבקש לפיהן קיום הליך הבוררות יהפוך את הדיון בבקשה להליך סרק או להליך אשר יהיה בו כדי לפגוע ביכולתו של בית משפט זה לנהל הליך תקין וראוי. נטען כי חששותיו אלו של המבקש אין להן על מה לסמוך.

14.

בנוסף, נטען כי עיכוב הליך הבוררות יאיין את המטרה הבסיסית שבהליכי הבוררות שהיא קידום ענייני ומהיר של פתרון המחלוקת. המשיבים מוסיפים וטוענים כי צפוי להיגרם להם נזק כספי רב באם תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע, שכן קיים חשש כי עד שיתברר הערעור עלול המבקש לבצע פעולות חד צדדיות הנוגעות לחברה שיהיה בהן כדי לשנות את מאזן הזכויות בין בעלי מניות החברה. כך למשל, נטען כי המבקש פתח בעצמו חשבון על שם החברה, בבנק הדואר, אשר המשיבים אינם בעלי זכויות חתימה בו וזאת בניגוד לזכויות החתימה בחברה. עוד נטען, כי המבקש שינה את זכויות החתימה בחשבון על שם החברה המתנהל בבנק דיסקונט בע"מ, לאחר שהחל הליך הבוררות ובניגוד להנחיותיו של הבורר. לפיכך, המשיבים טוענים כי קיים חשש שעד שהעניין יתברר בבית משפט זה ואם יעוכב הליך הבוררות, יבריח המבקש כספים ולמשיבים ייגרם נזק כספי רב.

15.

אשר לסיכויי הערעור, נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מפורט מנומק ומבוסס על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות לאחר התרשמות בית המשפט המחוזי מבעלי הדין. נטען כי הלכה היא שבנסיבות אלה ממעטת ערכאת הערעור להתערב.

16.

עוד נטען בהרחבה, כי הבקשה לעיכוב ביצוע לוקה בשיהוי ניכר כפי שקבע בית המשפט המחוזי ונטען כי המבקש ניסה "בדרכים עקלקלות" לעכב את הליך הבוררות. בנוסף, נטען כי המבקש הציג לבית משפט זה תמונה מסולפת לפיה הליך הבוררות טרם החל. על פי הנטען, הליך הבוררות החל ובוצעו הפעולות הבאות: הבורר ציווה על המשיב להמציא לו את פרטי החשבון על שם החברה, המתנהל בבנק הדואר, הורה על הגשת כתבי טענות, המשיבים הגישו לבורר בקשה דחופה בכתב למתן צווי עשה וצווי מניעה, הבורר פנה לרו"ח אשר טיפל בחשבונות החברה על מנת לקבל לידו את כל החומר והמסמכים החשבונאים הנוגעים לעניין נשוא הסכסוך.

17.

לבסוף, נטען כי במסגרת הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי לא נכלל כל נימוק שיצדיק עיכוב הליך הבוררות. הטענות לגבי הסעד שהתבקש נטענו בכלליות ללא כל התייחסות פרטנית אליו, מלבד הנימוק הכספי אשר נדחה הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי בית משפט זה.

דיון והכרעה

18.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב הליך הבוררות עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. אכן, הכלל הוא כי הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור כבענייננו, על פסק דין אינה מעכבת את ביצועו (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). על המבקש עיכוב ביצוע לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד שסיכויי הערעור גבוהים והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו: בש"א 3215/06 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דור אלון אנרגיה בישראל 1988 בע"מ (לא פורסם, 26.4.2006) בפסקה 7). במסגרת בחינת מאזן הנוחות בודק בית המשפט האם במידה ויתקבל הערעור (או בענייננו בקשת רשות הערעור) יהיה זה בלתי אפשרי, או קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו. עוד בוחן בית המשפט את מידת הנזק שייגרם למבקש עקב ביצוע פסק הדין באופן מיידי לעומת הנזק שייגרם למשיב עקב עיכובו (ראו: רע"א 7682/05 לוי נ' מינהל מקרקעי ישראל

(לא פורסם, 2.11.2006) בפסקה 5). למעלה מן הצורך, יוער כי כאשר מתבקש סעד זמני של עיכוב הליכי בוררות מוטל על המבקש נטל מוגבר לשכנע כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכותו וכי משקלם נושא עוצמה ניכרת (השוו: רע"א 8460/08 איגוד ערים לענייני ביוב (אזור כרמיאל) נ' מקורות חברת מים בע"מ (לא פורסם, 7.10.2008) בפסקה 5).

19.

במקרה דנן, מבלי לקבוע מסמרות בדבר סיכויי הערעור, אין לומר כי מדובר בסיכויים קלושים. בקשת רשות הערעור אינה מכוונת נגד ממצאים עובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי אלא לשאלה האם חליפת המכתבים בין הצדדים הובילה לכריתתו של הסכם בוררות מחייב במסגרתו הסכימו הצדדים למסור את הסכסוך ביניהם להכרעתו של בורר והאם התקיימו יסודות של הצעה וקיבול, מסוימות וגמירות דעת. בנוסף, בחינת מאזן הנוחות מובילה למסקנה כי יש לעכב את הליך הבוררות עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי איני סבור כי לקיומם של הליכי הבוררות בנסיבות המקרה שלפניי ישנה משמעות כספית בלבד ואכן ייתכן ובמידה ויימשכו ההליכים בפני הבורר יהפוך הדיון בבקשת רשות הערעור לתיאורטי זאת לאחר שהצדדים הגישו וחשפו את טענותיהם בסכסוך וייתכן ואף יינתן פסק הבוררות. מעבר לכך, יש לייחס חשיבות לעובדה שעיון בבקשה ובתשובה מלמד כי טרם החל דיון לגופו של עניין בסכסוך על ידי הבורר וכל שנעשה עד כה הינו בגדר פעולות מקדמיות שחלקן בגדר פעולות טכניות.

20.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע הליך הבוררות מתקבלת. בנסיבות העניין, ולאור החלטתי מיום 25.3.2010 איני עושה צו להוצאות.