פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א 763/04
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המערערים:
1. שלמה קדם
2. צביה קדם
3. מסלולוי תקשוב בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. גמול חברה
להשקעות בע"מ
2. החברה לנאמנות של בנק לאומי בע"מ
3. מיכאל פרידמן
4. ישראל ברון
5. דב קורנבלום
6. א. צוויג, עו"ד
7. שמואל ברגר, עו"ד
8. בעלי האג"ח
9. מדינת ישראל
הוגש הליך
החלטה
במסגרת ההליך שלפני התעוררה שאלת הדרך הראויה לתקוף את החלטת בית משפט קמא.
1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות את ערעורם של המערערים על החלטת רשמת בית המשפט אשר במסגרתה נדחתה בקשתם לפטור מאגרה בתביעה שהוגשה נגד המשיבים. לטענת המערערים, החלטת בית המשפט המחוזי ניתנת לתקיפה בזכות. לעומת זאת, לטענת המשיבים, מדובר בערעור שני ובדיון "בגלגול שלישי" ולפיכך הדרך הראויה לתקיפת פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו באמצעות הגשת בקשת רשות לערער.
2.לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיבים. עיון בפסיקה מעלה כי השאלה האם החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטת רשם הינו ערעור "בגלגול שני" (דיון בגלגול שלישי) לא הובהרה באופן מלא (ראו את דברי כבוד השופט רובינשטיין ברע"א 6520/05 Kirkham Holdings Limited
נ' Albany Park Limited , תק-על 2005(3), 2449 פסקה ג (1) ו-(2) ואסמכתאות שם). במקרים מסוימים נקבע כי פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור על החלטת רשם ניתן לתקיפה בזכות (ראו: בש"א 7338/01 וינברג-דורון נ' צבי כהנא , פ"ד נו(2) 913). ברם כפי שהובהר ברע"א 6520/05 הנ"ל, דומה כי האבחנה הראויה לצורך בדיקת סיווגו של ההליך בהקשר הנדון (ככול שיש הצדקה להבחנה כאמור, ובעניין זה איני מביעה עמדה) הינה האם מדובר בהחלטות ש"סיימו" את התיק אם לאו. כאשר עסקינן בהחלטות ביניים אשר נושאן נבחן על ידי שני פורמים שיפוטיים מדובר בדיון בגלגול שלישי הטעון רשות לערער.
3.בחינת ההליך שלפני לפי אמת מידה זו מובילה למסקנה כי דרך התקיפה הראויה על פסק דינו של בית משפט קמא הינה הגשת בקשת רשות לערער. כאמור לעיל, הסוגיה נשוא המחלוקת הינו בקשת המערער לפטור מאגרה. בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את הערעור על החלטת הרשמת, אולם הוא לא מחק את ההליך בשל אי תשלום אגרה. במצב דברים זה, החלטת בית המשפט המחוזי לא "סיימה" את התיק. כמו כן, אותו הנושא – בקשה לפטור מאגרה – נבחן על ידי שני פורמים שיפוטיים. אוסיף, כי מסקנתי זו עולה גם בקנה אחד עם הרציונאל המונח תחת ההלכה שנקבעה זה לא מכבר לפיה בקשה לפטור מאגרה הינה "החלטה אחרת" ככול שהדבר מתייחס לתובע וכי הדרך להשיג על החלטת שופט הדוחה בקשה לפטור מאגרה הינה באמצעות הגשת בקשת רשות לערער (ברע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). אין הגיון לקבוע כי הדרך להשיג על החלטת שופט הדוחה בקשה לפטור מאגרה היא באמצעות הגשת בקשת רשות לערער ואילו הדרך להשיג על פסק דין של שופט בית משפט מחוזי הדוחה ערעור על החלטת רשם הדוחה בקשה לפטור מאגרה יהיה באמצעות הגשת ערעור בזכות.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני מורה על מחיקת הערעור שבכותרת. בשים לב לכך שהערעור הוגש בתוך המועד להגשת בקשת רשות לערער, המערערים יוכלו להגיש בקשת רשות לערער כנגד החלטת בית המשפט המחוזי תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. הפרש סכום האגרה בין ערעור לבקשת רשות לערער יושב למערערים. להליך שייפתח יצורפו בקשת המערערים לפטור מהפקדת ערבון ותגובות המשיבים. המזכירות תביא לפני את הבקשה לרשות לערער מיד עם פתיחתה על מנת שאדון בבקשה לפטור מהפקדת ערבון.
ניתנה היום, כ"ג בתשרי תשס"ז
(15.10.2006).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת