ע"א 763/10 אוריאל דגן נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון, שהוגשה במסגרת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל). בפסק הדין נדחתה בקשת המערער לפשיטת רגל, לאחר שקבע כי המערער עובד בשכר נמוך ואינו ממצה את יכולת השתכרותו וכי חובותיו נוצרו עקב התמכרותו לאלכוהול.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפטור את המערער מהפקדת עירבון. כאשר עסקינן בבקשה לפטור מהפקדת ערבון בערעורים הנוגעים לפשיטת רגל, ניתן משקל רב למהות ההליך, הקשור ביכולת הכלכלית של המערער וכן למעמדו של המשיב שאינו בעל דין רגיל אלא בעל תפקיד ציבורי (ראו, בש"א 8954/08 סיגל נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 11.2.2009)). על רקע זה, בערעורים מסוג זה ראוי להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור (ראו, ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נה(5) 361) על מנת שלא לחסום את זכות הגישה לבית המשפט.

בשים לב לאמת מידה מקלה זו, שוכנעתי כי המערער יתקשה להעמיד את הערבון וכי סיכויי ההליך אינם נמוכים באופן המצדיק דחיית הבקשה. המערער נמצא זכאי לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. יש בכך משום אינדיקציה למצבו הכלכלי הקשה. לכך מתווסף האמור בתצהירו לגבי העדר מקורות הכנסה למערער בעת הזו. אשר לאפשרות להסתייע בסביבה הקרובה, נראה כי בנסיבות העניין, הפירוט שנמסר בבקשה ובתצהיר אודות מערכת היחסים העכורה בין המערער לבין בני משפחתו הקרובה, והעובדה כי החלק הארי של חובותיו הוא חובות לבני משפחתו, הינו מספק. אשר לסיכויי הערעור, אמנם, כטענת המשיב, סיכויי המערער אינם נראים גבוהים על פני הדברים. יחד עם זאת, אין בידי לומר כי סיכויי הערעור הינם כה קלושים עד שמטים הם את הכף נגד מתן פטור מעירבון, חרף העדר יכולת כלכלית להפקידו.

הבקשה לפטור מערבון מתקבלת. הטיפול בהליך יימשך כסדרו.