ע"א 7687/12 יונתן אבלס נ. ישראל לסקין ואח'

מונחת לפניי בקשה להפחתת סכום העירבון שנקבע בהליך שבכותרת (20,000 ₪), או להמרתו בחלופה (ערבות מטעם רעייתו של המערער, שימוש בנכסי נדלן הרשומים על שמם של המערער ורעייתו כבטוחה). הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים ליתן צו כינוס נגד המערער.

מכיוון שהבקשה שהוגשה תחילה לא כללה פירוט ותיעוד מספקים, אפשרתי למערער להשלים את הפרטים הדרושים ולהציג אסמכתאות לביסוס טענותיו (ראו החלטה מיום 21.11.2012). אלא שגם לאחר שהוגשה הודעה משלימה – זאת כשהמערער כבר מיוצג על-ידי עורך-דין – לא מצאתי כי הוצגה תשתית עובדתית וראייתית מלאה המצדיקה פטור חלקי מהפקדת העירבון (או המרת העירבון בחלופה אחרת שאינה שוות-ערך לעירבון במזומן או בערבות בנקאית מבחינת וודאות הבטוחה, זמינותה המיידית והקלות במימושה בעת הצורך).

טענתו המרכזית של המערער היא שעקב ההליך המשפטי המתנהל נגדו – ועיקולים שהוטלו על נכסיו האישיים – הוא מצוי במצב כלכלי קשה, זאת חרף העובדה שבבעלותו נכסים ממשיים. אלא שאין בטענה זו של המערער, ובטענות הנוספות שהעלה בהודעה המשלימה, די כדי להצדיק את ניהול ההליך ללא בטוחה ראויה להוצאות המשיבים.

כך למשל, המערער שילם את האגרה והוא נכון להפקיד עירבון בסך "אלפי ₪ בודדים". מה מקור הכספים? לכך לא מצאתי תשובה הולמת בבקשה שלפניי. זאת ועוד, בעוד שעל הבקשה המקורית וכן על הודעת הערעור חתום המערער עצמו, הנה בהודעתו המשלימה הוא מיוצג על-ידי עורך-דין. דא עקא, שלא מצאתי הסבר כיצד ממומן הייצוג המשפטי, ולכאורה באותה דרך ראוי שימומן גם העירבון. יתר על כן: טענתו של המערער כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי העירבון נטענה בעלמא וללא פירוט, ולא נתמכה באסמכתאות כנדרש (ראו

בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 17.12.2009 ); בש"א 6411/11

שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(טרם פורסם, 3.10.2011)). כדי לסבר את האוזן יצוין כי מן הבקשה ניתן להבין שלמערער ילדים בגירים, וכמו-כן המערער מציין כי הוא "נזקק לבריות" לשם מימון הוצאותיו השוטפות (בסכומים לא מבוטלים). כמו-כן המערער מציע כי רעייתו – שזכויותיה בנכסים אינן מעוקלות – תערוב להוצאות שיושתו עליו, אם יושתו. על רקע כל אלה, וודאי היה מקום להתייחסות מלאה ומבוססת יותר באשר למקורות המחייה של המערער ומשפחתו, ובאשר ליכולתו של המערער להיעזר בקרובים ובידידים לשם העמדת העירבון הדרוש.

יובהר כי למסקנתי בבקשה זו באתי בלי להיכנס לעובי הקורה באשר לטענות כאלה ואחרות שעלו בתגובת המשיבים, כגון ביחס לגורלם של סכומים גבוהים ביותר שהועברו לידיו של המערער.

לסיום אציין כי סכום העירבון בהליך זה הועמד מלכתחילה על הרף הנמוך, זאת נוכח מהותו של ההליך. כאמור לעיל, הבקשה להעמיד את העירבון על סכום נמוך במיוחד, או להמיר את העירבון בחלופה אחרת, לא בוססה כנדרש, ולא ראיתי מקום להיעתר לה בנסיבות המקרה. עם זאת, בשים לב למהות ההליך וליתר השיקולים (בהם העובדה שכל המשיבים מיוצגים על-ידי עורך-דין אחד), באתי למסקנה כי נכון יהיה להעמיד את העירבון על סכום של 15,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.