ע"א 7692/08 יוסף עזרא נ. נציגות הבית ברחוב מרווה 8 ירושלים

לפניי בקשה להפחתת סכום הערבון, שנקבע על סך של 7,000 ₪.

1.

הבקשה הוגשה במסגרת ערעור פסלות שהגיש המבקש על החלטת המפקח על בתים משותפים בירושלים שלא לפסול עצמו מלדון בסכסוך בין בעלי הדין, המתברר לפניו. הסכסוך גופו נסב על מסי ועד בית בהם חויב המערער למשיבה בסך כולל של 2,000 ₪. בקשת הפסלות התבססה על התבטאויות המפקח על בתים משותפים בהליך קודם שהתנהל בפניו בעניינו של המערער. היא נדחתה משלא נמצא לה כל יסוד. נפסק כי התבטאות בית המשפט נכתבה ונרשמה בשל אירוע שולי שהתרחב בסיום הדיון ואין בה משום קביעת עמדה כלפי המערער או הבעת דעה אישית עליו.

2.

בבקשה לפניי מתבקשת הפחתה של סכום הערבון. היא מבוססת על הטענה כי ראוי כי סכום הערבון יותאם לגובה התביעה בפני המקפח, העומד כאמור על 2,000 ₪. המשיבה מתנגדת לבקשה, בהדגישה כי משבוחר המערער לנהל את ההליך תוך גרימת הוצאות למשיבה העולות על הסכום הנתבע, יש לחייבו בהפקדת מלוא הערבון.

3.

אמת המידה העיקרית לקביעת שיעור העירבון היא גובה ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. לצורך אומדן גובה ההוצאות נשקלים מכלול שיקולים. בין היתר נלקחים בחשבון מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות בהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. כמובן שקביעת הערבון מבוססת על אומדן בלבד והיא לעולם אינה מדע מדויק (ראו, בש"א 367/98 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186). יודגש לעניין זה כי היחס בין גובה הערבון לבין שווי העניין הנדון לפני בית המשפט אינו השיקול הבלעדי. לא מתקיימת, בהכרח, התאמה מלאה בין פסיקת הוצאות לבין שווי הסכסוך. נקודת המוצא בפסיקת הוצאות הינה כי יש לפסוק לבעל דין הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא, ובלבד שהמ דובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך, בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ראו, בג"ץ 891/05

תנובה נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם, 30.6.05)). כפועל יוצא מכך, בעל דין עשוי להתחייב בהוצאות העולות על שווי העניין, אם יימצא כי ההוצאות הריאליות של הצד שכנגד היו סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך. במקרה דנן, סכום העירבון שנקבע תואם את גובה העירבון המקובל בדרך כלל בסוג ההליך הנדון, בהתחשב בטיב ההליך, במורכבותו, ובפסיקת ההוצאות המקובלת בערעורי פסלות. יחד עם זאת, בשים לב לשווי הסכסוך, לכך שהערבון נועד להבטיח הוצאות של משיב אחד בלבד ולכך שלא נפסקו הוצאות בערכאה הדיונית, נראה כי ניתן להסתפק בערבון בסך 5,000 ₪. יצוין כי חרף העובדה ששווי הסכסוך עומד על 2,000 ₪ בלבד, פסיקת ההוצאות הצפויה במקרה של כשלון ההליך היא בסכומים גבוהים יותר, בשים לב לכלל נסיבות העניין.

סיכומו של דבר, המערער יפקיד ערבון בסך 5,000 ₪ תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה יכול ויידחה ההליך ללא צורך בהודעה נוספת. אין צו להוצאות בגין בקשה זו.