עע"מ 4212/10 רדיו עכשיו בע"מ נ. מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

לפניי בקשה מטעם המשיבה 2 להגדלת סכום העירבון בהליך שבכותרת, שנקבע על-ידי המזכירה הראשית לסך של 30,000 ש"ח – והופקד על-ידי המערערת ביום 15.6.2010.

1.

המדובר בערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט ד"ר י' מרזל) מיום 25.4.2010, אשר נסוב כנגד הליכי מכרז שקוימו על ידי המשיבה 1 לצורך מתן זיכיון לשידורי רדיו באזור השרון. המערערת נטלה חלק במכרז, ועתרה לבית-המשפט לעניינים מנהליים כנגד זכייתה של המשיבה 2. בפסק-הדין נדחתה על הסף עתירת המערערת מחמת שיהוי ניכר, תוך חיובה בשכר-טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪ לטובת כל אחת מהמשיבות וכן בהוצאות משפט.

2.

בבקשה שלפניי מבקשת המשיבה 2 – הזוכה במכרז - להגדיל את שיעור העירבון שנקבע בהליך שבכותרת, לסך שלא יפחת מסכום של 200,000 ₪ לשתי המשיבות ביחד. בבקשה נטען כי סכום העירבון בסך 30,000 ש"ח, אין בו כדי להבטיח את תשלום הוצאותיה בערעור. המערערת מתנגדת לבקשה.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להגדלת סכום העירבון להתקבל באופן חלקי בלבד. כידוע, סכום העירבון בערעור אמור לשקף את גובה ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך, וזאת על דרך האומדן. לצורך כך, יש להתחשב בהיקף ההליך, במידת מורכבותו, במספר המשיבים בערעור, בשאלת קיומו של ייצוג נפרד עבור המשיבים השונים, בשווי הסכסוך, וכן בסכום ההוצאות שנפסקו בערכאה הקודמת (ראו והשוו: בש"א 367/98 הול נ' דננברג פ"ד מג(4) 186 (1989); וכן: רע"א 7399/09 סוסנוביק נ' הנהלת בתי המשפט (טרם פורסם, 6.12.2009)). בהקשר זה ראוי לציין כי אין זהוּת בין שיעור ההוצאות שנפסקו בהליך דלמטה לבין סכום העירבון בערעור, בהתחשב בכך שהליך הערעור מתברר בדרך-כלל על דרך של סיכומים בכתב והשלמת טיעון בעל-פה, כך שככלל היקף ההתדיינות הצפוי בערעור נמוך יותר ביחס לערכאה הדיונית (ראו: ע"א 5866/08 עו"ד ישי בית-און-נאמן ממונה נ' עיריית תל אביב (לא פורסם, 23.10.2008); ע"א 2893/10 טרפלקס קומפאונדס (1994) בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (לא פורסם, 10.5.2010)). עוד ראוי לציין כי שווי הסכסוך מהווה שיקול אחד מיני רבים לצורך קביעת שיעור העירבון בהליך הערעורי, וכי לא מתקיימת בהכרח התאמה מלאה בין שווי הסכסוך לבין שיעור ההוצאות הצפוי בהליך הערעורי (ראו: ע"א 7692/08 עזרא נ' נציגות הבית ברחוב מרווה 8 ירושלים (לא פורסם, 23.10.2008); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ , פס' 3 (לא פורסם, 28.10.2001)).

4.

בחינת נסיבות העניין שלפניי בהתאם לאמות-המידה האמורות, הובילה אותי למסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשת המשיבה 2 להגדיל את סכום העירבון לסכום "...שלא יפחת מ- 200,000 ₪". המדובר לדעתי בסכום בלתי מידתי בשים לב לכך שכפי שצוין לעיל, דרך ניהול הדיון בערכאת הערעור שונה ביחס לערכאה הדיונית; בשים לב להיקפו ולמידת מורכבותו של הערעור שבכותרת וכן לגובה ההוצאות הצפויות במקרה של כשלון ההליך (על דרך האומדן בלבד); ובהתחשב בשיעור העירבון המקובל בערעורים מן הסוג הנדון.

יחד עם זאת, מקובלת עליי הטענה כי שיעור העירבון שנקבע הינו על הצד הנמוך, בהתחשב בגובה ההוצאות שנפסקו בהליך דלמטה; בהתחשב בכך שלכל אחת מהמשיבות ייצוג נפרד; ובהתחשב בשווי נשוא המשפט. לפיכך, ראיתי להגדיל את סכום העירבון לסך של 40,000 ₪. בנסיבות העניין, לא מצאתי להגדיל את סכום העירבון מעבר לכך.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי בלבד. המערערת תפקיד את סכום העירבון הנוסף בסך 10,000 ₪ תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. לא יופקד הסכום האמור במועדו, יירשם ההליך לדחייה לא צורך בהודעה נוספת.