ע"א 7692/18יונתנוב לובה ו- 47 מערערים נוספים נ. חברת התחנה המרכזית החדש

1.

המערערים הגישו בבית המשפט קמא תובענה כנגד המשיבים, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות הקמת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב סמוך לבתיהם.

בית המשפט קמא מחק את התובענה על הסף, ועל כך נסב הערעור שבפנינו.

2.

נקדים ונאמר, כי דין הערעור להידחות ואנו מאמצים את פסק דינו של בית משפט קמא, מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד (כיום תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

למעלה מן הצורך נאמר מילים מספר לעיצומם של דברים.

3.

המשיבות 1 (להלן: החברות ) נקלעו להליכי חדלות פרעון ובתחילת שנת 2012 ניתן כנגדן צו הקפאת הליכים. בית המשפט של חדלות פרעון מינה מספר נאמנים במסגרת הליכי חדלות הפרעון, והנאמנים הכריעו בתביעות חוב רבות שהוגשו להם.

חלף הגשת תביעות חוב לנאמנים, המערערים הגישו את התביעה דכאן בחודש מרץ 2015, בעת שהחברות כבר חסו תחת צו הקפאת הליכים. התביעה עוכבה לאור צו הקפאת ההליכים שניתן על ידי בית המשפט של חדלות פרעון.

ביום 13.1.2016 אישר בית המשפט של חדלות פרעון הסדר נושים בעניינן של החברות, ובמסגרתו הורה בית המשפט על מחיקת כל התביעות וההליכים המשפטיים מכל מין וסוג שהוא שעילתם נוצרה עד למועד מתן צו הקפאת ההליכים. משכך, ובעקבות הסדר הנושים, הגישו הנאמנים בקשה למחיקת התביעה דכאן.

במאמר מוסגר נציין, כי ביני לביני התברר כי שלושה מהמערערים-התובעים הגישו תביעות חוב לנאמנים, שהכירו בתביעות החוב, ואותם מערערים קיבלו דיבידנד נכבד שחולק על ידי הנאמנים. אין חולק כי דינם של אותם מערערים "לעוף מהתביעה" כלשון בא כוחם.

בית המשפט קמא ביקש את תגובת המערערים לבקשה למחיקת התביעה כנגד החברות. המערערים ביקשו פעם אחר פעם ארכה להגשת תגובתם, ומשזו לא הוגשה במועד, על אף מספר הארכות שניתנו להם, הורה בית המשפט על מחיקת התביעה וכאמור, על כך נסב הערעור שלפנינו.

4.

לנוכח הסדר הנושים שאושר, במסגרתו הורה בית המשפט של חדלות פרעון על "מחיקת כל התביעות וההליכים המשפטיים מכל מין וסוג שהוא שהוגשו ו/או נפתחו כנגד החברות או איזה מהן עד וכולל יום מתן צו הקפאת ההליכים ו/או שעילתן נוצרה עד וכולל יום מתן צו הקפאת ההליכים", הרי שאין תוחלת לתביעתם של המערערים, באשר עילות התביעה הנטענות, כפי שעולות מכתב התביעה, שנולדו שנים רבות לפני המועד הקובע (12.1.2012).

מכל מקום, משאושר הסדר הנושים, הוא מהווה מעשה בית דין המחייב גם את המערערים (סעיף 350(ט) לחוק החברות, התשנ"ט-1999), ומאפשר לחברות לצאת לדרכן כשהן נקיות מחובות העבר, וכידוע " על שלושה דברים עומד הסדר נושים: וודאות – וודאות – וודאות " (ע"א 1091/15 ראובן רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited , בפסקה 3 ובפסקה ע (13.7.2016); עוד על חשיבותו של הסדר נושים ראו רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן

(26.4.2015)).

5.

המערערים טענו כי הגישו תביעת חוב לנאמנים אך אין בידיהם כל הוכחה לכך, והנאמנים מצידם הצהירו כי המערערים מעולם לא הגישו תביעת חוב, הגם שבא כוחם נכח באסיפות הנושים.

בהקשר זה לא למותר לציין כי בכל בקשות הארכה שהגישו המערערים לבית משפט קמא, לא נטען על ידם כי הגישו תביעת חוב לנאמנים. עוד נציין כי בישיבת קדם ערעור שנערכה בפני השופט

י' עמית , הוצע למערערים להגיש בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, מבלי לקבוע מסמרות לגבי סיכוייה של בקשה כאמור, אך המערערים חדלו מלעשות כן.

6.

המערערים טענו כי בית המשפט של חדלות פרעון הורה לשמור בקופה כספים עבורם . ברם, לא כך נאמר בהחלטת בית המשפט של חדלות פרעון: "אני מורה לנאמנים להקפיד כי בקופתם יישמרו הכספים הנדרשים לצורך ביצוע הסדר הנושים, תוך התחשבות בכלל הערעורים שהוגשו על הכרעות הנאמנים בתביעות החוב. בכך, אין כדי לקבוע מסמרות לגופם של המערערים עצמם". משלא הגישו המערערים תביעות חוב לנאמנים, ממילא אין הסעיף חל עליהם באשר אינם נחשבים כנושים של החברות ואינם חלק מהסדר הנושים.

7.

סוף דבר, שאנו דוחים את הערעור, ובהתחשב בנפשות הפועלות והרבה הרבה לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.